סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

ומה סלמנדרא שתולדת אש היא – סלמנדרה כתומה

 

"אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהן, קל וחומר מסלמנדרא; ומה סלמנדרא שתולדת אש היא הסך מדמה אין אור שולטת בו, תלמידי חכמים, שכל גופן אש, דכתיב הלוא כה דברי כאש נאם ה' על אחת כמה וכמה" (חגיגה כז ע"א).


שם עברי: סלמנדרה כתומה (סלמנדרת האש)          שם באנגלית: Fire Salamander         

שם מדעי: Salamandra salamandra


נושא מרכזי: מהי הסלמנדרה והאם היא יכולה להגן מפני שריפה?


תקציר: ממקורות בספרות חז"ל אנו לומדים על יצור בעל יכולת מופלאה לחיים באש. יצור זה הנקרא סלמנדרה נברא מתוך אש, עשוי לחיות רק באש וסיכת "דמו" על אדם מגינה עליו מפני שריפה. תאורים אלו מופיעים גם בכתבים של אומות העולם בתקופה המקבילה. "מוסף הערוך" מזכיר אף הוא את תכונות הסלמנדרה אם כי מסייג את יכולתה להגן מפני אש לפרק זמן מוגבל בלבד. הבסיס העובדתי שעל רקעו התפתחה המיתולוגיה של הסלמנדרה (ואולי אין מדובר במיתולוגיה בלבד) הוא העובדה שסלמנדרה הפרשות עור המעניקות לה הגנה מסויימת מפני אש. בנוסף לכך הסלמנדרות עשויות לבצבץ מתוך בולי עץ המונחים באח בוערת ודגם צבע עורן מזכיר שלהבות על רקע שחור. ייתכן והאזבסט הנקרא "צמר סלמנדרות" וללא ספק עמיד בפני אש חיזק את האמונה שגם דו-חיים זה מוגן מפניה. ייתכן וגם רעילותה הוסיפה להילה של הסלמנדרה כבעל חיים פלאי.

יש לזכור שהתלמוד במסכתות חגיגה וסנהדרין התייחס רק ליכולתו של נוזל המופרש מעור הסלמנדרה להגן מפני אש, דבר שייתכן והוא נכון עובדתית, ואילו התיאורים האחרים הם תוספות שלא מייצגות בהכרח עובדות ביולוגיות אלא רעיונות סמליים ומסרים רוחניים. תופעה דומה של העצמה והרחבה של גרעין עובדתי אנו מוצאים גם בסוגיות אחרות שבהן אין ספק שהרקע הריאלי היה מוכר לחז"ל. ראו לדוגמא: "פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני" ו"ראיתי נחש כקורת בית הבד".

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
  

הסלמנדרה בספרות חז"ל

נפתח בתיאור מאפייני הסלמנדרה כפי שהם משתקפים במקורות ולאחר מכן נבחן את היתכנותם על פי הידוע למדע המודרני. בסוגייתנו אנו לומדים על כך שסיכת אדם בנוזל המופרש על ידי הסלמנדרה מגנה עליו מפני שריפה. מפרש רש"י: "סלמנדרא - חיה הנבראת מן האור, כשבוערין אש במקום אחד שבע שנים תמיד בלי הפסק". בסנהדרין (סג ע"ב) אנו לומדים "... אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא". מפרש רש"י: "סלמנדרא - חיה קטנה שיוצאה מתנור שהאש בוערת בו שבע שנים, והסך מדמה אין האור שולט בו, ובאחז מצינו כתוב גם את בנו העביר באש ולא מצינו לו בן אלא חזקיהו". מקור פירוש רש"י הוא במדרש תנחומא (ורשא, וישב סימן ג'): "... וחנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר (דניאל ג) באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא, בריות הגדלות באור ואין גדלות באויר ואיזו זו סלמנדרא כיצד הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין מכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (ס"א לעכבר) והבריות קורין אותה סלמנדרא אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו אין האור שולטת באותו מקום למה על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אחז"ל ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן ק"ו מסלמנדרא ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו ת"ח שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש על אחת כמה וכמה".

על פי הגמרא בחולין (קכז ע"א) לא רק שהסלמנדרה נוצרה באש אלא אף איננה מסוגלת לחיות מחוץ לה: "ת"ר: הצב למינהו להביא הערוד וכן הנפילים וסלמנדרא, וכשהיה ר"ע מגיע לפסוק זה אומר: מה רבו מעשיך ה'! יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה, שבים אילמלי עולות ביבשה מיד מתות, שביבשה אילמלי יורדות לים מיד מתות; יש לך בריות גדלות באור, ויש לך בריות גדלות באויר, שבאור אילמלי עולות לאויר מיד מתות, שבאויר אילמלי יורדות לאור מיד מתות, מה רבו מעשיך ה'". מפרש רש"י: "וסלמנדרא - שרץ הנוצר מן האור מעצי הדס על ידי כשפים והסך מדמו אין האור שולט בו וקים ליה לר"ע דמינא דצב הוא. לפסוק זה - משום דמיירי בסלמנדרא. יש לך בריות גדלות באור – סלמנדרא". על פי תרגום המובא בערוך (ערך "סלמנדרא") הסלמנדרה איננה מין צב אלא מין עכבר: "... החלד והעכבר תרגום ירושלמי ית כרכוש אוית סלמנדרא פי' כשמבערין אש שבעה שנים במקום אחד נבראת מתוכו דמות עכבר ונקרא סלמנדרא".

בין פירושי רש"י קיימות, לכאורה, סתירות שהרי בסנהדרין וחגיגה מתואר תהליך "טבעי" שבעזרתו נוצרת החיה סלמנדרה ואילו בחולין היא מתוארת כשרץ הנוצר על ידי כשפים. הרב נ. סליפקין מביא תשובה בשם ה"חתם סופר" שאותה לא הצלחתי למצוא. לדבריו לא ייתכן שהתורה התייחסה בפסוק "הצב למינהו" למינים הנוצרים על ידי כישוף ולכן יש צורך לומר שהסלמנדרה חיה באופן טבעי במקומות לוהטים במעמקי האדמה. המכשפים מסוגלים להעלות את הסלמנדרה אל פני האדמה בעזרת כישוף אך לשם כך עליהם ליצור סביבה מתאימה בעזרת הבערת אש במשך 7 שנים לפחות. תשובה אחרת נמצאת בשו"ת "צפנת פענח" (וורשא סי' רל"ד) שם כתב הרוגצ'ובר שה"כישוף" בדברי רש"י הוא למעשה שיטה יוצאת דופן שבדרך כלל אינה מקובלת אך אין מדובר בפעולה מטאפיסית: "... ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף וכו'".
 

הסלמנדרה כבעל חיים מיתולוגי

הסלמנדרה מופיעה במיתולוגיות שונות, למשל ביוון ורומא, כבעל חיים בעל תכונות הקשורות באש. משמעות המילה סלמנדרה בפרסית היא "בתוך אש". אריסטו (322-384 לפנה"ס) כתב ב"היסטורית הטבע" על עמידותה בפני אש. פליניוס תיאר את הסלמנדרה באופן מפורט יותר והתייחס לאופיה הרעיל שהיה מפורסם כמעט כעמידותה באש: 

"ליצורים רבים אפילו בין הולכים על ארבע יש מוצא סודי ומסתורי. למשל הסלמנדרה שהיא חיה דמויית לטאה בעלת גוף שכולו זרוע "כוכבים" נחשפת רק בזמן גשמים עזים ונעלמת מיד כשהם פוסקים. הסלמנדרה קרה מאד ומסוגלת לכבות אש במגעה. היא יורקת מפיה נוזל חלבי הגורם לנשירת שיער בכל חלק מגוף האדם בו הוא פוגע. העור החשוף נראה כמו נגע צרעת ... בשרם של חזירי הבר של פמפיליה (Pamphylia) והחלקים ההרריים של סיציליה הופך לרעיל לאחר אכילת סלמנדרה אך הדבר לא מורגש משום שאין שינוי בריחו וטעמו. הסלמנדרה עלולה להרעיל מים או יין שבתוכם טבעה ואפילו נוזל ששתתה ממנו הופך לרעיל". 

סופר אנגלי בן המאה ה – 13 תיאר כיצד שתייה מפלג מים שבו הייתה טבולה סלמנדרה גרמה למוות של ארבעת אלפים חיילים ואלפיים סוסים מצבאו של אלכסנדר הגדול. אמנם הסלמנדרה רעילה במידה מסויימת אך אין ביכולתה להמית אדם.
 

           
תמונה 1.  ציור דמיוני של סלמנדרה בלהבות בספר משנת 1679
צילם:  M. M. Pattison Muir
  תמונה 2.   שלט אצולה מתאר סלמנדרה  בלהבות"
מקור:      

 


הסלמנדרה במבחן העובדות

רבי בנימין מוספיא בעל מוסף הערוך (ערך "סלמנדרא") כתב: "פירוש בלשון יוני ורומיי מין שרץ ותנשמת הקדמונים אמרו מה שאמרו אך האמת כי מפני לחותו וקרירותו אינו נכוה באש כי אם אחר זמן רב". הסבר זה לעמידות הסלמנדרה לחום מסופק מאד משום שעורה הלח מעיד על כך שאין הוא אטום ואיבוד המים מהיר מאד. הרב נ. סליפקין מעיד על כך שבעקבות הנחה בלתי זהירה של תנור חימום בקרבת טרריום שבו הוחזקה סלמנדרה היא מתה לאחר שהתייבשה והצטמקה. אמנם ייתכן שסלמנדרה לחה תשרוד בתוך להבות זמן מעט יותר ממושך מאשר בעלי חיים אחרים. מעניין לציין ש"מוסף הערוך" מצא לנכון למצוא הסבר טבעי למיתולוגית הסלמנדרה(1). הסבר דומה מופיע בכתביהם של מלומדים נוספים, שאינם בני ברית, מאותה תקופה. כבר בדברי מחברים אלו אנו מוצאים ספקנות ביחס לאמיתותה המלאה של מיתולוגיית הסלמנדרה אך אין הם מתנערים ממנה לחלוטין. "מוסף הערוך" הוא "מודה במקצת" שהרי כתב "אינו נכוה באש כי אם אחר זמן רב" ומכאן משתמע שאין הסלמנדרה עמידה לאש באופן מוחלט.

מדענים של העת החדשה מספקים הסבר להתפתחות המיתולוגיה ששולל לחלוטין את תאור עמידות הסלמנדרה לאש. לטענתם העובדה שסלמנדרות מבלות את שינת החורף שלהן בחללים נסתרים בבולי עץ גרמה לכך שלעיתים הן זינקו מתוך אח בוער, שלתוכו הן הושלכו ללא כוונה, במאמץ להימלט מתוך הלהבות. הרב נ. סליפקין מטיל ספק בהסבר זה משום שקשה להניח שסלמנדרות ישרדו במשך התקופה הארוכה הדרושה על מנת לייבש את בולי העץ והכנתם לבעירה.

ענף יוסף על תנחומא (ג) כתב: "תלמידי חכמים אין אור של גיהנום שולטת בהן ... כמו הבגד העשוי מצמר הסלמנדריא שאי אפשר לכבסן רק בתוך האש וכו'". לסלמנדרות ככל הדו-חיים יש עור חלק ללא פרווה ואם כן כיצד ניתן היה לארוג מהן בגד. ייתכן ופירוש זה הוא לדעת המזהים את הסלמנדרה כבעל חיים דמוי עכבר. היו שהציעו שצמר הסלמנדרות מופק מפקעות(2)אך למעשה חומר הגלם הנקרא "צמר סלמנדרות" הוא ממקור שונה והכוונה למינרל אזבסט. בעוד שהאזבסט הוא ללא ספק המקור למיתולוגיה על "צמר הסלמנדרות" קשה לייחס את מלוא המיתולוגיה של הסלמנדרות לחומר זה. מקורות רבים מציינים את העובדה שהסלמנדרות אינן מקור של סיבים חסיני אש אלא של חומר אותו ניתן להפעיל על סיבים אחרים על מנת להעניק להם עמידות בפני אש.

בספר חסידים (תתריד) מובא סיפור על מנת לפרש את הפסוק במשלי (כה כ'):

"מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה חֹמֶץ עַל נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע. מעשה היה והביא נכרי אחד חלוק ואמר לנכרים שהוא היה חלוק מופלא. אמר: אם אינכם מאמינים תראו מה אעשה. השליך החלוק באש ולא נשרפה. ואמרו הנכרים ליהודים הרי תדע כי יש קדושות בחלוק. אמר החכם: תנו אותו אלי ואני אראה לכם מה יש בו. לקח חומץ חזק ובורית וכבס החלוק לעיניהם. אמר: השליכוהו עתה באש ותנסו, והשליכוהו באש ונשרף. אמרו לו: מה ראית לכבסו? אמר להם: מפני שהיה משוח בסלמנדריא והוצרכתי לכבס הבגד וכשלא היה על הבגד נשרף הבגד וכו'".

בשו"ת מהרי"ט (ח"א סי' ק') מובאת תכונה נוספת של הסלמנדרה:

"ויש לעמוד באותה שאמרו בשילהי חגיגה תלמיד חכם אין אור של גיהנם שולטת בו קל וחומר מסלמאנדרא. ומה סלמנדרא שתולדת האש היא הסך מדמה אין האור שולטת בו, תלמיד חכם שכל גופו אש לא כל שכן. וקשה מכל הני שהבאתי דמשמע דעונש תלמיד חכם קשה מכלם ומהא דאמרינן וגם היא למלך הוכן וכו' ועוד הא אמר רבא לרבנן במטותא מנייכו דלא תירתו תרי גהינם. ונראה לי דהא מתפרשא בהא דאמרי' בפ' העור והרוטב דאמר ר"ע מה רבו מעשיך ה' יש לך בריות גדולות בים ויש לך בריות וכו' יש גדלות באור יש גדלות באויר שבאור אם יוצאות לאויר מיד מתות, ובזה נמשל תלמיד חכם לסלמנדרא שתלמיד חכם כל זמן שהוא בתוך האור של תורה מתקיים יצא ופירש מיד ראוי להכשל בחטא כדאמרינן תורה בעידנא דעסיק בה מגינא ומצלה, ואמרו עוד בזמן שרטיה זו על גב מכתך וכו' ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי. ואמרו לי על דם סלמנדרא שאי אפשר ללקט הדם אלא בזמן שהוא בתוך האש ושם שוחטים אותו, אבל יצא מיד מת ונבלע דמו מעתה אין תועלת וסך מדמה אלא בזמן שהיא בתוך האש, כך ת"ח שכל גופן אש בזמן שהם בתוך אהל התורה אין אור של גהינם שולט בו שהתורה מצילתו מן החטא שלא ירש גהינם. וזו היא שאמרו בהוריות דף י"ג כל הפורש מדברי תורה נופל בגיהנם דכתיב מהאש יצאו ואש תאכלם אלמא כל זמן שהוא בתוך האש קאמר. הא למדת שהרבה צריכין ת"ח לתת דין וחשבון על מעשיהם יותר משאר בני אדם וכו'".

ההשוואה בין יכולת התורה להגן מפני הגהינום ובין הסלמנדרה ויכולתה להגן מאש היא שבשני המקרים התועלת היא רק כאשר תלמיד חכם עדיין עוסק בתורה ו"דם" הסלמנדרה נלקח כאשר היא עדיין באש. לדעת הרב נ. סליפקין ניתן להסביר את הצורך לקחת את "דם" הסלמנדרה דווקא כאשר היא עדיין בתוך האש בעזרת הבדל במילה אחת בפירושו של הרמב"ן (ויקרא, יח כ"א): "ורבותינו אמרו אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן, שישרוף אותו באש, אלא שסכתו אמו בשמן סלמנדרא וכו'". במקום "דם" כתב הרמב"ן "שמן". לדעתו המונח "דם" מתאר מגוון של נוזלים בגוף בעל החיים ולא בהכרח דם במשמעותו היום. כראיה הוא מביא את השימוש שעשתה הגמרא במונח "דם" כאשר התייחסה לנוזל שבו צבעו את התכלת: "אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה: הא תכילתא היכי צבעיתו לה? אמר ליה: מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה ומרתחינן ליה וכו' (3) (מנחות, מב ע"ב). "ת"ר: חלזון זהו - גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים" (שם, מד ע"א). הצביעה מתבצעת בעזרת נוזל המופרש מהבלוטה התת-זימית של החלזון ארגמון קהה קוצים ואיננה דם. על פי עקרון זה מסביר הרב נ. סליפקין שהסלמנדרה מפרישה מעורה נוזל שמנוני הניתן לאיסוף רק כאשר היא באש משום שמחוץ לה הוא נספג לתוך גופה.
 

מנגנוני ההגנה של הסלמנדרה

הסלמנדרה הכתומה היא מין מסדרת בעלי הזנב במחלקת הדו-חיים. הדו-חיים בעלי "דם קר" (משני חום) הנושמים גם דרך עורם ולכן עליו להיות לח. מסיבה זו ניתן למוצאם בקרבת גופי מים. קיימים מינים רבים של סלמנדרות וטריטונים הדומים להן אך נראה שהמין שסביבו התפתחו האגדות הוא המין הנקרא באנגלית "fire salamander" כלומר סלמנדרת האש (סלמנדרה כתומה). אורכה כ – 25 ס"מ וצבעה שחור מבריק מוכתם בכתמים או פסים צהובים גדולים ובולטים. דגם הצבעים מזכיר צורה של להבות והוא משמש כסימן אזהרה לטורפים מפני ההפרשות הרעילות מעורה של הסלמנדרה. קיימים דיווחים שעל פיהם הסלמנדרה מסוגלת להתיז את הרעל לעבר טורפים.

מסתבר שקיים בסיס עובדתי לתאור הנוזל המופרש על ידי הסלמנדרה. תומס בולפינץ' כתב בספרו The Age of Fable ( 1913) את הדברים הבאים (להלן התרגום)(4):

"האגדות שתוארו לעיל מבוססות על כך שהסלמנדרה באמת מפרישה מנקבים על פני גופה נוזל חלבי שכאשר היא מוטרדת מיוצר בכמות ניכרת. נוזל זה עשוי, ללא ספק, להגן על גופה במשך כמה דקות. הסלמנדרות מתכרבלות במהלך שינת החורף בחללים בגזעי עצים או מקומות אחרים עד האביב. ייתכן שפרטים המגיעים לאש בתוך גזעי העצים מתעוררים ומצליחים לנצל את תכונה זו על מנת להספיק להמלט משריפה".

רוב הזואולוגים בני זמננו שוללים גם את הסבר זה מלבד דיווח אחד של חוקר בשם סטרומברג(5) על זוג טריטונים (קרובי הסלמנדרות) שנראה חוצה משטח עשבים בוער במשך 20-30 שניות ללא פגע. בניגוד למראה היבש הרגיל של הטריטונים כאשר הם נמצאים מחוץ לסביבה לחה הרי שבמקרה זה הם הבריקו בגלל הפרשות מעורם. תוך כדי מעבר באש הריר הפך לקצף בדומה לקציפת ביצים. כאשר פרט אחד נבדק מחוץ לאש נשר ממנו בקלות קרום לבן. החוקר ציין שבמהלך מחקריו הוא אחז במאות טריטונים ולא ראה מעולם תופעה דומה. הוא משער שבסביבה מוכת שריפות שבה הם חיים הקצף הנוצר מהפרשות עורם מאפשר לטריטונים להתחמק מהחום והיובש. אמנם המחקר המתואר עסק בטריטונים אך התופעה של הפרשת חומרי סיכה, בעלי פונקציות שונות, מעור הגוף נפוצה מאד בדו-חיים וניתן לשער שהיא קיימת גם בסלמנדרה. חובה להדגיש שניסויים בתחום זה חורגים מכללי האתיקה ולכן ניתן להסיק מסקנות רק בעזרת ארועים לא מתוכננים כפי שאירע לסטרומברג.

ניתן לסכם שאמנם הסלמנדרה איננה מוגנת מפני אש אך היא עמידה באופן יחסי משום שההגנה הקצרה שעומדת לרשותה מאפשרת לה להמלט או להתחבא מתחת לנשורת (עלים וענפים על גבי הקרקע) יער בוער. מאידך גיסא קשה להניח שנוזל המופרש על ידי יצור כה קטן עשוי להגן על גופו של אדם ולכן קשה להבין את הסיפור על חזקיהו והבגד בספר חסידים. ייתכן ומדובר בהפקה של כמות גדולה של "שמן סלמנדרות" מפרטים רבים לאורך זמן שאמנם בעיני בני תקופתנו נראה תמוה אך ייתכן והיה קיים בעת העתיקה.

לגבי הסלמנדרה עצמה הציע ר' יוסי אביב"י שייתכן ובגלל כושר הרגנרציה שלה היא יכולה לחדש איברים שאיבדה במהלך שריפה. ייתכן ותופעה זו הביאה להתפתחות המיתוס אודות שרידותה בתוך אש. ייתכן ומכאן גם האמירה שהיא נולדה בתוך האש



  
תמונה 3. סלמנדרה כתומה         צילם: אוריה לזר

 
הרחבה

ביולוגיה

הסלמנדרה הכתומה שייכת למשפחת הסלמנדריים וסדרת בעלי הזנב. הצבע הבולט שחור כתום הוא כנראה צבע אזהרה שכן סלמנדרה הכתומה במצוקה מפרישה מבלוטות עורה רעל חריף - סלמנדרין. ריכוז גדול של בלוטות הנראות כנקודות שחורות נמצא בכל צד מאחורי העיניים. בגלל הרעל הסלמנדרה כמעט אינה נטרפת. הטורף היחיד שלה בארץ הוא נחש המים המשובץ. הסלמנדרה פעילה בעיקר בחורף, בערב בלילה ולעיתים גם בבקר. בימי גשם מעוננים היא עשויה להיות פעילה גם ביום. הטמפרטורה אז היא בין 4 ל-16 מעלות והלחות 80-100 אחוז. באזור תל דן קיימת פעילות במשך כל השנה בגלל הקרבה לגופי מים קרים. בשאר השנה הסלמנדרות מסתתרות במערות ונקרות. הרבייה היא על ידי השרצה. הזכר זוחל מתחת לנקבה מפריש את תיק הזרע לקרקע והנקבה קולטת אותו בפתח הביב. ההשרצה כתוצאה מהפריה זו חלה לאחר שנה ואילו סמוך להפריה מתבצעת השרצה הקשורה להפריה של השנה הקודמת. לראשנים המושרצים 4 גפיים ושלושה זוגות זימים חיצוניים מסועפים. הראשן מתפתח במשך 1-3 חודשים בהתאם לטמפרטורה וזמינות המזון. בסוף התקופה מתנוונים הזימים החיצוניים ומתפתחות הריאות.

תקופות הקרח השפיעו על תפוצתם של מינים ועל התפתחותם של תת-מינים(6). היווצרות אזורים מבודדים מבחינה גיאוגרפית, שנמצאו בהם מינים שונים של דוחיים, גרמה להתפתחותם של תת מינים, ולאחר תקופה ארוכה - להתפתחות של מינים חדשים. כדוגמה להיווצרות מינים ותת-מינים עשויים לשמש מינים המצויים בישראל, כגון הסלמנדרה הכתומה. אחת התיאוריות מסבירה את התפתחות התת-מינים אצל הסלמנדרה הכתומה בכך שלפני תקופות הקרח היה תחום תפוצתה במרכז אירופה. במהלך תקופות הקרח נדחקו אוכלוסיותיה לאזורים קרים פחות, למערב-אירופה ולדרום-מזרח היבשת. מן האוכלוסייה הדרום-מזרחית התפתח הטיפוס בעל הכתמים ומן האוכלוסייה המערבית התפתח הטיפוס המפוספס. לאחר תקופת הקרח התפשטו שני טיפוסים אלה וחזרו למרכז-אירופה. הטיפוס המפוספס הגיע לאזור האלבה ולמערב גרמניה והטיפוס בעל הכתמים - לדרום גרמניה ולמרכזה. באזורי המפגש נמצאים טיפוסי ביניים. הופעת תת-מינים נוספים מקורה כנראה בבידודן הגיאוגרפי של האוכלוסיות.
 


(1) ברוח זו כתב החתם סופר (חולין, קכז ע"א): "והתם בחגיגה קאמר אין אור של גהינם שולט בת"ח ק"ו מסלמנדרי' ושוב קאמר פושעי ישראל אין אור של גהינם שולט בהם ק"ו ממזבח הזהב ע"ש ומקשים א"כ מה בין ת"ח ובין פושעי ישראל. ואני אומר דדבר גדול ומוסר השכל קמ"ל דהנה סלמנדרא אין אש שולט בו בטבע הוא ולא בנס והכא נמי ת"ח ע"י תורה שכולה אש ניצל בטבע לא בנס וכו'".
(2) פקעת היא קופסית ארוגה או בנויה, מהפרשות בעל החיים, שבתוכה מתפתחות הביצים או הזחלים. למשל פקעת טוואי המשי עשוייה מסיבי משי.
(3) פירוש: אמר אביי לרב שמואל בנו של רב יהודה: כיצד את צובעים את תכלת זו? אמר לו: אנו מביאים דם חילזון וסממנים ומניחים בתוך יורה ומרתיחים וכו'".

(4) Bulfinch T. 'The Age of Fable', Ch. 29: Modern Monsters: Phoenix, Basilisk, Unicorn, Salamander.
(5) Stromberg, Mark R. 1997. Tarica torosa (California newt). Response to fire. Herpetological Review 28:82-84.

(6) בשימוש במונחים התפתחות והיווצרות מינים חדשים אין בכוונתי לסלק, ח"ו, את תפקידו של הקב"ה בבריאת העולם ואת השגחתו. הדגש הוא על "המחדש בטובו כל יום מעשה בראשית". לקריאת תאור מפורט של עמדתי לחץ כאן.


 
 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 5 (עמ' 202-203).
Rabbi Nosson Slifkin, Mysterious Creatures. pp. 85-103

לעיון נוסף:

ד"ר מאיר בר-אילן, יצורים דמיוניים באגדה היהודית העתיקה, אתר "דעת". מקור: מחניים, סיוון, ה'תשנ"ד.
אורן סעיד, 'בגדים חסיני אש' בבלוג "תורה ומדע".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר