סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הלכה כ"לישנא בתרא" [גם בנימוקים ולא רק בדינים]

חגיגה כז ע"א


וחכמים אומרים מפני שהן מצופין, אדרבה, כיון דמצופין נינהו מיטמאו! - אימא: וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין. ואיבעית אימא: רבנן לרבי אליעזר קאמרי: מאי דעתיך, משום דמצופין - מיבטל בטיל צפויין גבייהו.

1.
במשנה [בדף הקודם]:

כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהם כקרקע דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מפני שהם מצופין

מהמשנה משמע שיש מחלוקת ביו רבי אליעזר וחכמים. לפי רבי אליעזר המזבחות לא נטמאו ועל כן אינם צריכים טבילה מפני שהם כקרקע שאינה נטמאת. ואילו חכמים סוברים שאינם מקבלים טומאה מפני שהם מצופים בנחושת [מזבח החיצון] או בזהב [מזבח הפנימי].

2.

וחכמים אומרים מפני שהן מצופין, אדרבה, כיון דמצופין נינהו מיטמאו! -

ועל כך מקשה הגמרא "אדרבה" - הרי הציפויים [הנחושת והזהב] צריכים לשמש גורם שכן יקבלו טומאה מכיוון שהציפוי הוא ממתכת, ואינם נידונים ככלי עץ [לפי הדיון בגמרא בדף הקודם].

3.
תשובת הגמרא:

אימא: וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין.

חכמים באמת חולקים ואומרים, שהמזבחות מטמאין וצריכים טהרה אחרי החג. ורבי אליעזר סובר שאינם מטמאים כיוון שהמזבחות [כולל הציפוי] נחשבים כקרקע [מכח הפסוק] שאינה נטמאת.
כלומר, המילים במשנה "מפני שהם מצופין" אינן באות לומר שזוהי סיבת פטור מטבילה [כי אינם מטמאים] אלא זוהי סיבת החיוב - והמלה "מטמאין" חסרה בניסוח המשנה [כאילו ביטוי הפתיחה "אימא" משמש כמשמעות הביטוי "חיסורי מחסרא"].

4.
תרוץ שני בגמרא:

ואיבעית אימא: רבנן לרבי אליעזר קאמרי: מאי דעתיך, משום דמצופין - מיבטל בטיל צפויין גבייהו.

חכמים [הגמרא קוראת להם כאן "רבנן"] "מסייעים" לרבי אליעזר, ואומרים שבאמת מזבח הזהב ומזבח הנחושת אינם מטמאים, ולא מפני שהם כקרקע, אלא מפני שהציפויים [שהם מתכות] מתבטלים כלפי עצי המזבחות ואינם מטמאים.

5.
רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב פרק יא הלכה יא:

אחר הרגל במוצאי י"ט היו מטבילין כל הכלים שהיו במקדש מפני שנגעו בהן עמי הארץ ברגל בשעת החג, ולפיכך היו אומרים להן אל תגעו בשולחן בשעה שמראין אותו לעולי רגלים כדי שלא יהיה טמא במגעו אחר הרגל ונמצא צריך טבילה והערב שמש ונאמר בלחם הפנים לפני תמיד, וכל הכלים היו טעונים טבילה והערב שמש חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שציפוייהן כבטלין לגביהן.

6
ה"כסף משנה" מסביר את הסיבה לניסוח הפסק ברמב"ם:
כסף משנה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק יא הלכה יא:

וכל הכלים טעונין טבילה וכו'. משנה שם כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהם כקרקע דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מפני שהם מצופין ובגמרא (דף כ"ז) מפני שהם מצופין אדרבא כיון דמצופין נינהו מיטמו וכו'

6.1

ופסק רבינו כרבנן וכתירוצא בתרא

הרמב"ם פוסק כחכמים. משמע ממנו שיש להכריע כרבים נגד יחיד - רבי אליעזר - גם כשמדובר בנימוק לדין ולא בדין עצמו [שהרי בזה נחלקו לפי ה"איבעית אימא"].

6.2
והוא מוסיף:

דפשטא דמתני' הכי משמע

כפי פירוש ה"איבעית אימא" משמע מפשט המשנה עצמה, שחכמים חולקים רק על הנימוק לדין.

6.3
הסבר נוסף:

וגם כיון דבתרא הוא הוי עיקרא ועיין במה שאכתוב בפרק ד' מהלכות כלים:

הוא מסתמך על כלל שהוא משתמש בו הרבה פעמים: כאשר יש שני תירוצים בגמרא [ולאו דווקא כשמדובר בביטוי "ואיבעית אימא"] ההלכה היא כתירוץ השני [כ"לישנא בתרא"/"לשון אחרון", ומצלצל כמו הכלל של "הלכה כבתראי" אבל לא מאותו מין!]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר