טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר – עיט זהוב
"אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה? לבן כרך שראה את המלך. אמר ריש לקיש: מאי דכתיב אשירה לה' כי גאה גאה שירה למי שמתגאה על הגאים. דאמר מר: מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו" (חגיגה, יג ע"ב).
פירוש: אָמַר רָבָא: כָּל הדברים שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל רָאָה גם יְשַׁעְיָה הנביא, אלא שהנביא ישעיה לא מצא לנחוץ לתאר כל זה. ומשל לדבר: לְמָה יְחֶזְקֵאל דּוֹמֶה לְבֶן כְּפָר שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ, שכיון שאינו רגיל בכך, הוא מתרגש ומתפעל מכל הדברים והקישוטים שנמצאים בארמונו של המלך ומדבר אודותיו, וּלְמָה יְשַׁעְיָה דּוֹמֶה לְבֶן כְּרַךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ שהוא שם לב לעצם הפגישה עם המלך ולא לדברים שמסביבו. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב [מהו שנאמר] "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאה גָּאָה", למה נכפלה המלה "גאה"? נאה שִׁירָה לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים, שהוא נעלה על העליונים. שאָמַר מָר [החכם]: מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת אֲרִי, מֶלֶךְ שֶׁבַּבְּהֵמוֹת שׁוֹר, מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת נֶשֶׁר, וְאָדָם מִתְגָּאֶה ומשתלט עֲלֵיהֶן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עַל כּוּלָּן וְעַל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ שהרי חיות המרכבה הן שור, ארי, נשר ואדם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: עיט זהוב (עיט סלעים) שם באנגלית: Golden Eagle שם מדעי: Aquila chrysaetos
שם נרדף במקורות: נשר, איה שמות בשפות אחרות: ערבית - עוקאב ד'הבייה (عقاب ذهبية)
נושא מרכזי: מי הוא ה"נשר" מלך העופות?
על מעמדם ה"מלכותי" של הארי, השור, הנשר והאדם אנו לומדים מנבואת יחזקאל (א י') כאשר תיאר את דמות החיות שראה בנבואתו: "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן". אם לגבי זהות האריה והשור אין לנו ספקות הרי שזהות הנשר מלך העופות איננה חד משמעית. כוונתי בהצגת הדילמה איננה ביחס לזהות העוף הנקרא בימינו בעברית "מלך העופות" (בעמים אחרים נבחרו ל"תפקיד" דורסים גדולים אחרים), אלא ביחס למין שעמד לנגד עיני יחזקאל וחז"ל. במרחב הגיאוגרפי בו אנו חיים (אירופה והמזרח הקרוב) נדד "כתר המלוכה" בין המין "נשר מקראי" (Griffon vulture) הגדול מבין מיני הדורסים הנפוצים (תמונה 1) אל העיט הזהוב (Aquila chrysaetos) שהוא דורס גדול ונועז (תמונה 2). אין ספק שהתואר "מלך העופות" הולם היטב את העיט הזהוב ומסיבה זו הועבר השם המקראי "נשר" מהמין "נשר מקראי" שנחשב בעבר (וגם בימינו) ל"מלך העופות" אל העיט הזהוב. לענ"ד ייתכן וה"נשר" בנבואת יחזקאל היה ה"נשר המקראי" ואילו ה"נשר" שעמד לנגד עיני חז"ל, גם כאשר ציטטו את הפסוקים ביחזקאל, היה עיט זהוב. כראיה ניתן לצטט את הגמרא בסנהדרין (יב ע"א): "איני, והא שלחו ליה לרבא: זוג בא מרקת ותפשו נשר, ובידם דברים הנעשה בלוז. ומאי ניהו? תכלת. בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום". מפרש רש"י: "זוג - שני תלמידי חכמים. בא מרקת - טבריא. ותפשו נשר - חיל רומיים. דברים הנעשים בלוז - תכלת - בלוז עושין אותה, כדאמרינן בסוטה, היא לוז שצובעין בה תכלת". הסמל של הצבא הרומאי היה עיט סלעים ואם כן הוא ה"נשר" (תמונות 3-4). תמיכה נוספת בהשערה זו היא הכתרתו של ה"נשר" בתואר "מלך העופות". שני ה"מלכים" האחרים שהוזכרו הם האריה והשור. מינים אלו אינם רק חזקים אלא גם עזים ותוקפניים ומטילים את חיתתם על החיים בקרבתם. תכונות אלו הולמות את העיט הזהוב אך לא את הנשר המקראי הניזון מפגרים בלבד.
יחד עם השימוש בשם "נשר" ביחס לעיט הזהוב חז"ל הכירו היטב גם את הנשר המקראי כפי שמשתמע מדברי הגמרא הדנה בסימני העופות הטהורים. בפסוק נאמר "ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה" (ויקרא, יא י"ג). שואלת הגמרא: "סימני העוף לא נאמרו. ולא? והתניא נשר, מה נשר מיוחד שאין לו אצבע יתרה, וזפק, ואין קורקבנו נקלף, ודורס ואוכל, טמא, אף כל כיוצא בו טמא וכו'" (חולין, ס ע"ב). ר"ת הסיק מכאן שלא ייתכן וה"נשר" הוא עיט: " ... וכמו כן טועין גבי נשר שקורין אייגל"א, ואינו, דנשר יש לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש לו אצבע יתירה". אמנם היו שטעו אך לא היו אלה האמוראים אלא הבאים אחריהם. קשה לדעת אם חז"ל השתמשו בשם משותף לשני המינים או שרק ידעו שהנשר בתורה הוא מין שונה (vulture) שאין לו אצבע יתירה.
הרחבה
הזיהוי הנפוץ בעברית בת זמננו לנשר הוא המין נשר מקראי (Griffon Vulture) ובערבית ניסר. הנשר המקראי ניזון באופן בלעדי מפגרים אותם הוא מאתר תוך כדי דאייה וסריקה על פני עשרות ק"מ. את שמו הוא קיבל, כנראה, בזכות צווארו וראשו החשופים מנוצות ופלומה תכונה המאפשרת לו לנבור בקלות בקרבי הפגרים מהם הוא ניזון (תמונה 1). בנוסף לכך השם נשר מתייחס לכל קבוצת הדורסים הגדולים הניזונים מפגרים הכוללת קבוצות טקסונומיות שונות. מבחינים בין נשרי העולם הישן ובהם רחם, פרס ועזניה ממשפחת הנציים ובין נשרי העולם החדש (אמריקה) ממשפחת הקונדורים. בנוסף למשמעויות ה"תיקניות" של שם זה יש המשתמשים בו בהתייחס לדורס שונה לחלוטין, העיט (תמונה 2). הסוג עיט כולל עופות גדולים בעלי כנפיים ארוכות ורחבות. בני הסוג ניזונים בעיקר מבעלי חיים אותם הם קוטלים על ידי דריסה אך לעיתים גם מפגרים. ההחלפה בין הנשר והעיט איננה רק בת זמננו ושורשה עתיק יומין. מחברים שונים מזהים בלבול בין הנשר והעיט בספרות חז"ל ואולי אף במקרא ועל כך להלן.
זיהוי הנשר במשמעותו בשפה העברית עם הנשר הרומאי מוטעה משום שהסמל הרומאי הוא של עיט זהוב (סלעים) (Golden Eagle) ולא של נשר (Vulture). החייל שנשא את פסלון ה"נשר" בראש הלגיון נקרא אקוויליפר (aquilifer) שם שמקורו בשם הלטיני של העיט – Aquila. בערוך השלם (ערך נשר) מפרש "שם עוף ידוע והושאל למלכות רומי שסימן בדגליהם היה נשר Aquila". בעבר השם Aquila התייחס באופן ספציפי למין עיט זהוב. השם הלטיני Aquila התגלגל לשם eagle באנגלית המודרנית. מקור השם הלטיני הוא אולי במונח הלטיני aquilus שמשמעותו בעל גוון כהה, שחרחר או חום המתאר את ניצוי העיט. קוהוט (שם) מוסיף שהשם נשר הושאל גם לחיה המיתולוגית גריפון "Griffin" (חציה אריה וחציה עיט, תמונה 7. האבחנה בין שני המינים, הנשר (vulture) והעיט (eagle), חד משמעית ולו רק על פי נוכחותן של נוצות על צוואר העיט לעומת הצוואר הקרח של הנשר. אמנם שני מינים אלו הם דורסים גדולים אך הם שונים מאד באורח חייהם. בעוד שהנשר אוכל נבילות אובליגטורי (הכרחי) הרי שהעיט הוא דורס הצד את רוב טרפו בעזרת דריסה. ביטוי לבלבול הקיים בזיהוי אנו מוצאים בתוס' בחולין (סג ע"א): "נץ - פירש בקונט' אשפרוי"ר ואי אפשר לומר כן דהא נץ הוא מי"ט עופות ואינן דורסין כדפירש לעיל וחזינן ליה דאשפרוי"ר דריס בין לפירוש הקונטרס בין לפירוש ר"ת שלוכד העוף ואוכלו מחיים. וכמו כן טועין גבי נשר שקורין אייגל"א, ואינו, דנשר יש לו ד' סימני טומאה ואייגל"א יש לו אצבע יתירה" (ראו דיון על ה"אצבע היתרה" במאמר "העיט צבוע נחלתי לי").
גלגולי השם "נשר"
מחברים רבים שהתייחסו לזיהוי הנשר והעיט טענו שההחלפה בין שמותם מקורה כבר במקרא. הם מבססים את טענתם על כך שמתוך כמה מההקשרים בהם הוזכר שמו של אחד מהמינים משתמע שהכוונה היא למין השני. בשורות הבאות בכוונתי לערער במעט את קביעה פסקנית זו בעזרת הצגת פרשנות אלטרנטיבית לפסוקים. לענ"ד ייתכן מאד שבכל האיזכורים של הנשר במקרא הכוונה לנשר המקראי (Griffon Vulture) ואילו בספרות חז"ל, לפחות בחלק מהאיזכורים, לעיט הזהוב. מחד גיסא אין ספק שהנשר הרומאי בסוגייתנו היה עיט ומאידך גיסא רוב האיזכורים של הנשר בספרות חז"ל הן ציטטות ודימויים מתוך פסוקי המקרא ובהם הנשר הוא במשמעותו הרגילה. אני משער שגם הכינוי "מלך העופות" בסוגייתנו יוחס לעיט הזהוב ולא לנשר המקראי משום שבתקופת חז"ל כבר הודח המלך הקודם מכסאו.
ייתכן וההבדל בין התקופות קשור לכך שבתקופת המקרא הנשר נחשב לעוף קדוש וסמל מלכותי בארצות כמו מצרים, פרס ואשור ולא היה מקום לבלבול. מאוחר יותר לאחר שאלכסנדר הגדול (356 – 323 לפנה"ס) החליף את הנשר וקבע את העיט הזהוב כסמל מלכותי(1) התחיל בלבול בינו לבין הנשר. מקור הטעות הוא בכך שהעיט הזהוב נפוץ באירופה ואילו הנשר נדיר יחסית. השם נשר שהיה מוכר באירופה איבד את משמעותו לטובת המין שהיה נפוץ יותר. השם המקראי מבטא את המשמעות שהייתה מקובלת במרחב השמי שבו הנשר המקראי היה נפוץ. לכן הנשר מוזכר בשם זה בכל השפות השמיות: אכדית, אוגריתית, ארמית, ערבית, אתיופית ועוד. לעומת זאת בספרות חז"ל, שהושפעה מהשפות היוונית והרומית-לטינית, ובתרגומים הלועזיים של התנ"ך תורגם הנשר ל – Aquila כלומר לעיט.
הדמיון הרב הקיים בין הנשר ועיט הסלעים בתכונות רבות תרם הן לבחירת עיט הסלעים כסמל על ידי אלכסנדר הגדול והן להחלפה בין המינים. העיט הזהוב הוא הדורס החזק ביותר בכל הממלכה ההולוארקטית (הממלכה הכוללת את היבשות הצפוניות) בזכות מבנה גופו, שריריו ובעיקר בזכות אצבעותיו וטופריו הארוכים והחזקים. אורכה של האצבע האחורית כ – 6.5 ס"מ והיא מצויידת בטופר באורך כ – 5 ס"מ. באורך אצבעותיו וטופרים אין לו מתחרה בין הדורסים. העיט הזהוב בדומה לנשר מעדיף בתי גידול חשופים למחצה כמו מדרונות הרים, מצוקים ועמקי נחלים. רוב אוכלוסיות העיט הזהוב יציבות. העיטים דואים בטריטוריה שלהם במשך שעות רבות ללא תנועות כנף. למרות היותם דורסים הם מתקבצים לעיתים סביב פגר. לאחרונה נצפה אירוע שבו התגודדו עיטים סביב פגר של עגור באגמון החולה(2) (תמונה 5). העיט הזהוב כמו הנשר ובניגוד לעיטים אחרים נוטה בדרך כלל לדגור בין מצוקים על מדפי סלע ומכאן שמו הקודם – עיט סלעים.
תמונה 5. עיטי שמש ועיטי צפרדעים סועדים את לבם על פגר עגור צילם: דרור גלילי
ה"נשר" במקרא
הנשר מוזכר במקרא 28 פעמים אך רק בחלק קטן מהאיזכורים ניתן לקבל רמזים על זהותו. אחד מהם הוא הפסוק במיכה (א' ט"ז) שבו יש, לכאורה, קביעה ברורה שמדובר בנשר: "קרחי וגזי על בני תענוגיך, הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך". הקרחת מאפיינת את הנשר בעל הצוואר הערום מנוצות. על פי כמה מהמפרשים המסורתיים גם פסוק זה עשוי להתפרש באופן שונה ואין בו התייחסות דווקא לנשר. למשל, המלבי"ם מפרש: "... הרחבי קרחתך כנשר - שהעופות החומסים יש להם חולי של מריטת הנוצות, ביחוד הנשר עד שלבסוף ימרט כל נוצותיו וימות מחמת זה וכו'". פירוש מעין זה עשוי היה לנבוע מכך שהמלבי"ם בדומה לרוב בני אירופה המשיך במסורת הזיהוי המקובלת שזיהתה את העיט עם הנשר ולא הכיר את הנשר המקראי. באיוב (לט כ"ז-ל') אנו מוצאים תאור מורכב של הנשר: "אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קינו. סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה. משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו ... ובאשר חללים שם הוא". תאור זה הולם להפליא את הנשר הדואה בגבהים של 400 – 600 שבראייתו החדה מזהה פגרים שגדלם כחולדה. הנשרים מקננים במושבות הממוקמות במצוקים כמתואר בפסוק. הפסוק ביחזקאל (יז ג') "הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה וכו'" המתאר עוף גדול במיוחד הולם טוב יותר את הנשר מאשר את העיט הזהוב משום שהוא גדול יותר באופן משמעותי. אמנם גם העיט הזהוב דורס גדול ומוטת כנפיו מגיעה ל – 204-220 ס"מ אך לעומתו מוטת הכנפים של הנשר מגיעה ל – 280 ס"מ. כך גם בפסוק בירמיהו (מט כ"ב) "כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה" הולם יותר את הנשר משום שפריסת הכנפים על בצרה רומזת על מוטת כנפים גדולה.
מאידך גיסא יש המסיקים שהפסוק ביחזקאל (יז ג') מתאר עיט: "ואמרת כה אמר ה' אלוקים הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה וכו'". מסקנתם מתבססת על התאור "מלא הנוצה" שאיננו מתאים לנשר הקרח. גם כאן נראה לי שהמסקנה איננה חד משמעית משום שקיימות חלופות נוספות להסבר הפסוק. אחת מהן היא של "מצודות דוד" (שם): "הנשר הגדול - וחזר ופי' שקראו גדול לפי שהיה גדול הכנפים ר"ל כנפי נוצתו היו גדולים במדה. ארך האבר - גוף הכנף היה ארוך. מלא הנוצה - גוף הכנף היה מלא נוצות". ייתכן והוא היה מודע למשמעויות הסותרות של השם "נשר" ולכן נדחק לייחס את "מלא הנוצה" לכנף הנשר ולא לכל גופו בעל הראש והצוואר הקרחים.
מקור נוסף שבו ניתן לכאורה למצוא קשר בין השם "נשר" לבין העיט זהוב נמצא בפסוק: "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו" (דברים, לב א'). כמה חוקרים סוברים שהורים בני המין עיט הזהוב נושאים את גוזליהם על כנפיהם כדי להחזירם לקן במהלך אימוני תעופה. לאור כך שהתופעה לא נצפתה בנשרים נאלצו חוקרים אלו לקבוע שהנשר בפסוק זה מתייחס לעיט הזהוב. לדעת מנחם דור (וכך סובר גם ד"ר יוסי לשם שניהל מחקר מפורט על עיט זהוב) הדבר בלתי אפשרי. גם אם נניח שארעו מקרים כאלה (כפי שמתואר במאמר האנונימי הזה) הרי שמדובר בתופעה יוצאת דופן וקשה להניח שהפסוק מתייחס אליה. התחושה שקבלתי מסריקת הספרות הרלוונטית היא שהטענות בדבר נשיאת גוזלים על הכנפיים על ידי העיט הזהוב בהקשר הפסוק "ואשא אתכם על כנפי נשרים" באות מכיוונם של מחברים נוצרים שאינם יכולים להתמודד, בשום אופן, עם הסתירה לכאורה בין הפסוקים והמציאות.
לאחרונה תועד בקליפורניה מקרה בו עורבים רוכבו על כנפי דורס גדול כנראה עיטם לבן ראש (בישראל דווח על כך שמדובר ב"נשר"). "טיימינג שכזה: עורב תועד כשהוא 'רוכב' על גב הנשר". תמונות של עורבים הנראים כרוכבים על נשר מקראי צולמו על ידי עדי אשכנזי. לקריאה וצפייה בתמונות "מכה אפורה: עורבים נגד נשרים בחיפה".
(1) ייתכן והסיבה להחלפה הייתה שינוי פסיכולוגי ביחס לנשר. אם בתרבויות הקדומות ניתן לנשר מעמד בכורה בגלל תכונותיו הפיסיות ותפקידו החשוב כסניטר, הרי שמאוחר יותר תפקיד זה נתפס כבזוי לסמל מלכותי. החלופה ההולמת הייתה העיט הזהוב הגדול והחזק שניזון מדריסה וסימל תכונות רבות שתרבות העת העתיקה העריצה.
(2) תודה לשאולי אביאל על ההפניה למידע זה ולפרק בספרו של י. אהרוני. תוכל לקרוא ולראות צילומים מרהיבים של אירוע זה שצולמו על ידי דרור גלילי כאן.
מקורות עיקריים
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 92-94).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 6 (עמ' 146-149, 129-133).
לעיון נוסף:
קרא עוד על הנשרים בפורטל הדף היומי: "כנפים כנשרים".
על זיהויו של עיט ראו "העיט צבוע נחלתי לי".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
