סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

שמים וארץ - מה נברא תחילה

חגיגה יב ע"א


תנו רבנן:
בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר +בראשית ב'+ בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.
ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים, שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.
אמר להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, אדם בונה עלייה ואחר כך בונה בית? שנאמר +עמוס ט'+ הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה.
אמר להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם אדם עושה שרפרף ואחר כך עושה כסא? שנאמר +ישעיהו ס"ו+ כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי.
וחכמים אומרים: זה וזה כאחת נבראו, שנאמר +ישעיהו מ"ח+ אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו.
ואידך - מאי יחדו - דלא משתלפי מהדדי.
קשו קראי אהדדי! -
אמר ריש לקיש: כשנבראו - ברא שמים ואחר כך ברא הארץ, וכשנטה - נטה הארץ ואחר כך נטה שמים.
מאי שמים? אמר רבי יוסי בר חנינא: ששם מים.
במתניתא תנא: אש ומים. מלמד שהביאן הקדוש ברוך הוא וטרפן זה בזה, ועשה מהן רקיע.

1.
כל הסוגיה הינה רוחנית-קבלית ואינה כפשוטה, ועוסקים בכך הפרשנים בהרחבה. אין כאן מחלוקת היסטורית-עובדתית- מדעית!

2.
המחלוקת היא רעיונית, מה התורה מלמדת את האדם! לפי זה מובן מדוע בית הלל לא משיבים לקושיית בית שמאי וכן להיפך!

3.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד פט, הבדלים בין בית שמאי ובית הלל:

4.
יש לומר שבית שמאי מחשיבים יותר את הרוחניות - "שמים נבראו תחילה", ונובע מכך גם הדין של בית שמאי שקודם אדם ילמד תורה - תיקון הנפש, ואחר כך ישא אישה - תיקון הגוף.
ובית הלל מחשיבים יותר את הגשמיות - "ארץ נבראת תחילה", ולכן קודם ישא אשה ואחר כך ילמד תורה.

5.
בית שמאי סוברים [במסכת עירובין דף יג] שנוח לו לאדם שלא נברא משנברא - כי עדיפה הרוחניות, ובית הלל סוברים שנוח לו לאדם שנברא - הגשמיות קודמת.

6.
משמע בגמרא ששני הדברים חשובים ונצרכים, ואי אפשר לאחד מבלי השני, והשאלה היא האם המטרה קודמת לאמצעי או להיפך. או אפשר לומר שהשאלה היא, האם הרוחניות נועדה לקדש את הגשמיות, או שהרוחניות היא פסגת הכל!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר