סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

שונה פרקו ק', שונה פרקו ק"א

חגיגה ט ע"ב

 
"אמר ליה בר הי הי להלל:
מאי דכתיב: (מלאכי ג, יח) וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ?
היינו צדיק – היינו עובד אלהים, היינו רשע – היינו אשר לא עבדו!
- אמר ליה: עבדו ולא עבדו - תרוייהו צדיקי גמורי נינהו. ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד".


קשה, למה נקרא השונה פרקו מאה פעמים "אשר לא עבדו", וכי אין הוא עובד ה'?
עוד קשה, עובד אלהים מוזכר לפני אשר לא עבדו, ואילו שונה פרקו מאה פעמים נזכר לפני שונה פרקו מאה ואחד. לפי סדר ההקבלה – עובד אלהים הוא השונה פרקו מאה פעמים, ואשר לא עבדו הוא השונה פרקו מאה ואחד!

אלא שאימרה זו של הִלֵּל עוסקת בעניני אמירת הַלֵּל, ואמר אותה לבר הי הי – ה' באייר.
מהו עובד אלהים? אמרו בכמה מקומות (במכילתא בספרי ובירושלמי) שעבודה שבלב זו תפילה. במה עוסקת תפילתו? ככתוב בתהלים סוף פרק כב לא-לב: זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר. יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.
זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ – הנקרא עֹבֵד אֱלֹהִים, יהלל את ה' וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה – על צדקותיו שעשה לעם נולד – בעצמאות מדינתו המתחדשת. והטעם: כִּי עָשָׂה, פירוש: כי נס הקמת המדינה – מעשה ידי ה' הוא, ולו לבדו השבח, ואינו מעשה בשר ודם. וכמרומז בכתיב בפסוק: הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ - לא אנחנו עשינו, לא את עצמינו ולא את עצמאותנו. וכך בהגדה של פסח – אין נזכר כלל שמו של משה, מהטעם שלא ישתמע כאילו ההלל וההודאה נאמרים למשה – שכביכול בזכות בשר ודם יצאו ממצרים. וכלשון ההגדה (ובירושלמי ובמדרשים) – אני ולא מלאך וכו'. למרות שגם משה נתאמץ בחלקו ובפועלו.
והמודה ומשבח נקרא ששונה פרקו מאה, כלומר שמהלל ומשבח לה' ושונה את מזמור ק' שבתהלים:
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ. עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ. כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.
משבח הוא ומודה לה' כמבואר במזמור זה: 'כי הוא עשנו'. ושונה פרקו – שמהלל בכל שנה, וגם: שונה פרקו – גם כמשמעות הקרי וגם כמרומז בכתיב.
ואם אינו מודה לה' נקרא: אֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ, ונקרא שונה פרקו מאה ואחד, בהיותו שונה דוקא את מזמור קא שבתהלים:
לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל... לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע. (מלושני) מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל. עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי. לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר ה' כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.
בהיותו שונה וחוזר על פרקו בהתכוונו באותם הפסוקים על בניו של מקום – לקטרג על אותם שאינם מדקדקים בכל המצוות.
גנאי הוא כאשר אין אומרים שירה לה' – את שירת הארץ, שכך אמרו במסכת סנהדרין דף צד ע"א: "תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה, עד שפתחה הארץ ואמרה שירה".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר