סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תלמוד תורה ואיסורי עריות - מה יותר "חשוב"?; פעם יחידה שרשב"י מוזכר במשניות

חגיגה ט ע"א-ע"ב


משנה. מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג - חוגג את כל הרגל, ויום טוב האחרון של חג. עבר הרגל ולא חג - אינו חייב באחריותו, על זה נאמר +קהלת א'+ מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות.
רבי שמעון בן מנסייא אומר: איזהו מעוות שאינו יכול להתקן - זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר. אם תאמר בגונב וגוזל - יכול הוא להחזירו ויתקן.
רבי שמעון בן יוחי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות, ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה.

1.
המשנה היחידה בש"ס שמוזכר בה "רבי שמעון בן יוחי" [=רשב"י] ולא רק בשמו הפרטי "רבי שמעון".
בספר בן יוחי מסביר שרבי שמעון בן מנסיא [שמוזכר במשנה] מסכים בסופו של דבר לרשב"י [בברייתא בעמוד ב]. והוא גם מנסה להוכיח מ"סתמא דגמרא" שהלכה בסוגייתנו כרשב"י.

1.1
הערה:

פעם נוספת שמוזכר בה רשב"י היא במסכת אבות, פרק ו משנה ח:

רבי שמעון בן מנסיא אומר משום רבי שמעון בן יוחאי הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם שנאמר +משלי ט"ז+ עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ואומר +שם /משלי/ י"ד+ עטרת חכמים עשרם ואומר +שם /משלי/ י"ז+ עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם ואומר +שם /משלי/ כ'+ תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה ואומר +ישעיה כ"ד+ וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים כולם נתקיימו ברבי ובניו:

מעניין שגם במשנה הנ"ל במסכת אבות מוזכרים יחד שני התנאים רשב"י ורבי שמעון בן מנסיא. ויותר מזה, במסכת אבות אמר רבי שמעון בן מנסיא משום רשב"י [ולכן כעיקרון הלכה כרשב"י נגד רבי שמעון בן מנסיא שמשמע שהיה תלמידו].

1.2
פירוש רש"י על אבות פרק ו משנה א:

שנו חכמים. בלשון המשנה כלומר ברייתא היא ובלשון המשנה היא שנויה אבל אינה משנה

כלומר, לא מדובר במשנה [כל הפרק] ממש אלא בברייתא שצורפה למשניות.

1.3
במשנה הנ"ל במסכת אבות משמע ששני החכמים לא מזכירים את המעלה של תלמוד תורה אבל הם כן מזכירים "עטרת זקנים בני בנים..." - ערך של הולדת בנים.
עד משנה ח יש עיסוק מורחב בערך של תלמוד תורה.
- ראה בהמשך...

2.
רבי שמעון בן מנסיא סובר שהולדת בנים יוצרת יותר רושם בעולם מלימוד תורה ולכן "מעוות" הוא מי שמשחית זרעו.
ורשב"י חולק וסובר, שתלמוד תורה יוצרת רושם בעולם יותר מהולדת בנים, ולכן "מעוות" הוא מי שמבטל לימודו ופורש מן התורה. וכך סתם "רבי" במשנה במסכת כריתות דף כח שהרב קודם לאב בכל מקום מפני שהוא ואביו חייבים בכבוד רבו, ובבבא מציעא דף לג במשנה, שאבידת אביו ואבידת רבו - של רבו קודמת, שאביו מביאו לעולם הזה ורבו מביאו לחיי עולם הבא.
[ראה סעיף 1.3 לעיל]

מסכת כריתות דף כח:

אבל אמרו חכמים: האב קודם לאם בכל מקום, מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו.
וכן בתלמוד תורה, אם זכה הבן לפני הרב - הרב קודם את האב בכל מקום, מפני שהוא ואביו חייבין בכבוד רבו.

3.
הוא מוסיף: אולי תלמידי "רבי" הוסיפו את המחלוקת הנוכחית במשנתנו ורשב"י לא שובץ כאן על ידי "רבי" עצמו. כמו שהתלמידים הוסיפו במשנה האחרונה במסכת עוקצין את דברי ריב"ל - שהיה אמורא בדור הראשון. וכן במסכת סוטה דף מט "משמת רבי בטלה ענוה..." משמע שנכתב אחרי מות "רבי".
לכן הוא טוען, שגם במשנתנו שובצו דברי רשב"י על ידי האמוראים.

4.
ומסקנתו: "אבל רבינו הקדוש לא הזכיר את שם רשב"י בשום מקום במשניותיו בכל הש"ס".

5
ובסוגייתנו הרמב"ם פוסק כרשב"י אבל בלי להזכיר את שמו! - זהו תורף תוכן עיקרו של הספר הנ"ל - "בן יוחאי", שהרמב"ם [וכנראה שבעקבות "רבי"] פוסק תמיד כדברי רשב"י בברייתות, ולא כרבי שמעון במשניות - כעיקרון כללי.

6.
רמב"ם הלכות חגיגה פרק א הלכה ו:

עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו ועל זה וכיוצא בו נאמר מעוות לא יוכל לתקון.

משמע מהרמב"ם שמפרש את הפסוק כתנא קמא במשנתנו. וקשה על מה שנאמר לעיל בסעיף 5.

7.
ויש לומר, שכוונת הספר הנ"ל שבנפקא מינה העקרונית בין רבי שמעון בן מנסיא ורשב"י - הרמב"ם פוסק כרשב"י שהרב קודם לאב כבמשנה במסכת כריתות הנ"ל.
וכן הרמב"ם פוסק בהרבה סוגיות שרבו קודם לאביו.
למשל:
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה א:

כשם שאדם מצווה בכבוד אביו ויראתו כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו יתר מאביו, שאביו מביאו לחיי העולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא, ראה אבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודמת לשל אביו, אביו ורבו נושאים במשא מניח את של רבו א ואחר כך של אביו, אביו ורבו שבויים בשביה פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו, ואם היה אביו תלמיד חכם פודה את אביו תחלה,

8.
ובמשנתנו יש לומר, שרבי שמעון בן מנסיא ורשב"י לא חלוקים על תנא קמא אלא הם מוסיפים, ובתוספת זו "רבי" והרמב"ם מכריעים כרשב"י נגד רבי שמעון בן מנסיא מבחינה עקרונית, אבל יש לציין שהרמב"ם לא מזכיר זאת דווקא לעניין מצוה ספציפית שמדובר בה במשנתנו.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר