הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"חכמים אמרו" - "אמרו חכמים"
חגיגה ז ע"א
אמר רבי יוחנן: כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה, אבל יש לו שיעור למטה. עד שבא רבי אושעיא ברבי ולימד: הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה. אבל חכמים אומרים: הראייה מעה כסף, והחגיגה שתי כסף. 1.
רב חסדא מעורר "בעיה", האם העולות שהקריבו בני ישראל במדבר סיני כללו גם פרים.
1.
אפשרות הסבר א [כך נראה לענ"ד]:
רבי יוחנן עצמו סבר שמשמעות המשנה היא שאין שיעור לעולות ראיה כלפי מעלה ואדם יכול להביא כמה עולות שירצה. אבל יש מינימום שתלוי במחלוקת במשנתנו בין בית הלל לבית שמאי.
1.1
אומר רבי יוחנן שרבי אושעיא [בנו של "רבי"] לימד שגם כלפי מטה אין לו שעור ואין תנאי מינימום.
אבל חכמים אומרים שיש תנאי מינימום, וכוונתו היא, שרבי אושעיא לא גרס במשנתנו את מחלוקת בית הלל ובית שמאי, ובא רבי יוחנן לומר, שמשנתנו היא כגירסת חכמים שכן כוללת במשנה את מחלוקת בית שמאי ובית הלל - והלכה כבית הלל.
1.2
ההסבר הנ"ל מתאים אם נאמר שבאמת מדובר ברבי אושעיא בנו של רבי יהודה הנשיא - עורך המשנה, ולכן הגיוני שלרבי אושעיא היתה - בשם אביו - גירסה אחרת במשנה.
1.3
אמנם רוב מכריע של הפרשנים סוברים שרבי אושעיא לא היה בנו של "רבי" - ראה "סדר הדורות", ב, עמוד קסד. יחד עם זה כנראה שהיה גם תלמידו של "רבי" - והיה רבו של רבי יוחנן:
תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי אושעיא:
מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור הראשון. זכה לכינוי "אבי המשנה" (ירו', ב"ק פ"ד ה"ו).
תלמידם של בר קפרא (מו"ק כ"ד ע"ב) ור' חייא (ירו', שבת פ"ג ה"א). הברייתות שהוא ורבו ר' חייא כתבו, היו מקובלות בבית המדרש כמהימנות ומדוייקות (חולין קמ"א ע"א). ישיבתו היתה בקיסרין (ירו', תרומות פ"י ה"ב).
היה רבו של ר' יוחנן (עירובין נ"ג ע"א). אביו ר' חמא ואבי אביו ר' ביסא, היו חכמים גדולים, ועליהם אמרו: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" (ב"ב נ"ט ע"א). שם בתוס' נראה שהיה גדול מאביו. עליו אמרו כדוגמת רבי מאיר "לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו" (עירובין שם).
משמע מכל הנ"ל שרבי אושעיא היה "מומחה" למשניות ולברייתות.
בהקדמת הרמב"ם למשנה תורה הוא אומר שרבי אושעיא ישב בבית דינו של "רבי" - ומתאים מאד לדברינו לעיל. ראה עוד ב"מתיבתא", הערה ז.
2.
אפשרות ב:
רש"י מסכת חגיגה דף ז עמוד א:
אמר רבי יוחנן כסבורין היינו לפרש - האי אין לו שיעור דקתני הכא.
אין להן שיעור למעלה - שיביא כמה שירצה.
אבל למטה יש לו שיעור - שלא לפחות ממעה כסף, כמו ששנינו במשנתינו, והיינו סבורין דשיעור דאורייתא הוא.
כפי שהסברנו בהסבר א לעיל, אלא שרש"י מוסיף שעד כאן דין דאורייתא
2.1
עד שבא רבי אושעיא ברבי ולימד - ברבי - גדול בדורו.
ולימד שאין לו שיעור לא למטה ולא למעלה - מן התורה.
רבי אושעיא לא חולק על המשנה וגם לא מביא גירסא אחרת במשנה, אלא הוא מסביר שמדין תורה באמת אין למצות ראיה גם שיעור מינימלי.
2.2
אבל חכמים כו' - כלומר, שיעור מעה כסף ושתי כסף האמור במשנתינו בראייה ובחגיגה - מדברי חכמים הוא, אבל אמרו חכמים גרסינן.
אלא שמדרבנן יש לה שיעור ובזה נחלקו בית הלל ובית שמאי.
2.3
וגירסת הגמרא היא "אבל אמרו חכמים", כלומר, אבל יש דין דרבנן שקבעו שיש שיעור מינימום.
2.4
ולפי הנוסחה "אבל חכמים אומרים" - כבדפוסים שלנו - מתאים להסברנו בסעיף א.
2.5
פירוש רש"י מתאים לכך שרבי אושעיא היה "גדול" [וללא קשר לרבי יהודה הנשיא]
רש"י מסכת חגיגה דף ז עמוד א:
עד שבא רבי אושעיא ברבי ולימד - ברבי - גדול בדורו.
רש"י לא קובע מתי בדיוק חי חכם זה.
3.
רמב"ם הלכות חגיגה פרק א הלכה ב
הראייה והחגיגה אין להן שיעור מן התורה שנאמר איש כמתנת ידו וגו', אבל מדברי סופרים שלא יהא קרבן עולת ראייה פחות משוה מעה כסף ולא שלמי חגיגה פחות משוה שתי כסף, ומצוה להביא כפי עשרו שנאמר כמתנת ידו.
