סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מתקיף" - על משנה

חגיגה ה ע"ב - ו ע"א


אי זהו קטן, כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו. מתקיף לה רבי זירא: עד הכא מאן אתייה? 
אמר ליה אביי: עד הכא, דמיחייבא אימיה בשמחה - אייתיתיה אימיה. מכאן ואילך, אם יכול לעלות ולאחוז בידו של אביו מירושלים להר הבית - חייב, ואי לא - פטור. 

1.
המשנה מגדירה איזהו קטן שפטור ממצות ראיה בעליה להר הבית בשלושת הרגלים - קטן שכבר הגיע לירושלים אבל הוא בגיל צעיר כל כך עד שאינו יכול אפילו לרכב על כתפיו של אביו.

2.
רבי זירא מקשה על המשנה, כיצד הקטן הגיע לירושלים [בהנחה שהמשנה מתייחסת לכל ילדי ישראל ולא רק לירושלמים]

3.
ואביי משיב לו שמדובר במשנה שאמו של הקטן הביאה אותו לירושלים והמשנה דנה מה דינו מעתה כשהוא כבר נמצא בירושלים [ואמו לא מעלה אותו לעזרה - ובזה דנה הגמרא בהמשך].

4.
קושיית רבי זירא נפתחת בביטוי "מתקיף". בדרך כלל משמעות הביטוי "מתקיף" היא, שאמורא מקשה על אמורא אחר על סמך סברא, ואילו בסוגייתנו רבי זירא מקשה על המשנה [גם על דעת בית הלל וגם על דעת בית שמאי שמסכימים ששיעור הקטן נקבע לפי יכולתו לעלות מירושלים להר הבית].

5.
ואמנם ה"יד מלאכי" [כללי התלמוד כלל תעו] מביא כמה דוגמאות בש"ס, שה"מתקיף" הוא קושיה על ידי אמורא על משנה או על ברייתא ולא רק על אמורא אחר.

5.1
הדוגמא הראשונה שהוא מביא היא מסוגייתנו:

"מתקיף לה ר"פ [=רב פלוני], מצינו דקאמר אף בדקשיא ליה לאמורא גופא דמתניתין או ברייתא וזה בפרק קמא דחגיגה [דף] ה' סוף ע"ב דעלה דתנן איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתיפו של אביו קאמר בגמ' מתקיף לה ר' זירא עד הכא מאן אתייה וכו'"


6.
ולאור זה הוא מקשה על הריטב"א [במסכת בבא מציעא דף לג עמוד ב] שטוען ש"מתקיף" לעולם לא מופנה כלפי משנה וברייתא, ובלשונו:


"ואחרי הדברים והאמת האלה אני בעניותי לא ירדתי לסוף דעתו של הריטב"א ז"ל במאי דפליג על רש"י בההיא דהמפקיד ואמר דלישנא דמתקיף לה לא איתמר בשום דוכתא כדקשיא ליה גופא דמתני' ... מכל מקום אכתי קשיא מכל אינך דוכתי דאייתינא דבהדיא אתקיפו אמתני' ואברייתא גופייהו"

6.1
ומסוגייתנו מוכיח ה"יד מלאכי" שמצינו גם שקושיית "מתקיף" היא על "סתם משנה" [שבדרך כלל הלכה כמותה], ולא רק על תנא מסויים.

6.2
ובדרך אגב הוא מסביר שמשנתנו שמוזכרת בה דעת בית הלל [במחלוקת עם בית שמאי] גם היא מוגדרת כ"סתם משנה":

"והלא תלמוד ערוך הוא בידינו בההיא דפרק קמא דחגיגה דקאמר מתקיף לה על המשנה דחשיבא כסתמא".

7.
כדי ליישב את שיטת הריטב"א ה"יד מלאכי" מביא פירוש נוסף לביטוי "מתקיף": לא מדובר בקושיה ממש אלא בביטוי של תמיהה שנועד למצוא תשובה:

"ושמא האי אתקפתא בכאן לאו דווקא אלא כמתמיה על הדבר כדי להבין טעמו ודכוותיה אשכחן בפרק המפקיד מתקיף לה רמי בר חמא וכו' ופירש"י לשם דאמתניתין קמתמה וכו'". ונראה לומר, שהסבר זה מתאים לסוגייתנו מכיוון שקושיית ה"מתקיף" איננה על סברת הדין אלא על המציאות.

7.1
גם יש לומר, שהסבר זה - ש"מתקיף" פירושו שהאמורא השואל מעוניין רק לחפש תשובה לשאלה ולא לערער על הדין עצמו - מתאים כאשר ה"מתקיף" הוא על משנה או על ברייתא, אבל כאשר ה"מתקיף" הוא על אמורא אחר הרי שאם אין תשובה ל"מתקיף" אזי דעתו של האמורא המוקשה לא תיפסק להלכה!

8.
הערה א:
הביטוי "מתקיף" מוזכר בש"ס כ-570 פעמים. והביטוי "אתקפתא" מוזכר בש"ס [פעמים ספורות בלבד] כאשר הגמרא מתייחסת על תוכן הדברים בדברי ה"מתקיף".
ישנם ביטויים בש"ס שהם ייחודיים לחכמים מסויימים, וכדברי תוספות במסכת כתובות דף ב עמוד ב:

"פשיט רב אחאי - ... אומר רבינו תם שהוא אמורא וכל אמורא היה תופס לשונו כמו מגדף בה ר' אבהו (סנהדרין ג:) תהי בה ר' יוחנן (ב"ק קיב:) לייט עלה אביי (ברכות כט.)."

לעומת הדוגמאות שבדברי תוס' הביטוי "מתקיף" נמצא בשימוש בכל תקופות האמוראים מלבד [כמעט] בדור הראשון-שני. מדגם של מספר המופעים של הביטוי "מתקיף" לפי סדר הדורות:
רב; שמואל; רב יהודה; רבי יוחנן - 0; רב הונא - 2; רב יוסף - 46; רבא - 38; רב פפא - 48; רב אשי 49 - ; רבינא - 35.

הערה ב:
האם האמורא עצמו השתמש בביטוי "מתקיף" כשהקשה על חברו [או על המשנה] או שמא "עורך הגמרא" [ולא חשוב כרגע האם מדובר בזמן הלימוד או בזמן רב אשי ורבינא - ואף אחריהם - שערכו את הגמרא] שיבץ ביטוי זה במקומות שמצא לנכון.
יתכן לומר שאת הביטוי "מתקיף" במובן של "מתמיה" אמר החכם עצמו ["אני מתמיה"; "אני מתקיף"], בעוד שאת הביטוי "מתקיף" במשמעות הרגילה והמקובלת - של קושיה חזקה על אמורא אחר מכח סברא - שיבץ בגמרא "עורך הגמרא" עצמו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר