הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי אליעזר ורבי יהושע - הלכה כרבי יהושע
מועד קטן כז ע"א
תנו רבנן: מאימתי כופין את המטות? משיצא מפתח ביתו, דברי רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר: משיסתם הגולל.
מעשה שמת רבן גמליאל הזקן, כיון שיצא מפתח ביתו אמר להם רבי אליעזר: כפו מטותיכם. וכיון שנסתם הגולל, [אמר להם רבי יהושע: כפו מטותיכם]. אמרו לו: כבר כפינו על פי זקן.
1.
מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע.
2.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מז עמוד ב:
רב אשי אמר: אבילות מאימתי קא מתחלת - מסתימת הגולל, כפרה מאימתי קא הויא - מכי חזו צערא דקברא פורתא. הלכך, הואיל ואידחו - ידחו. - אי הכי למה לי עיכול בשר? - משום דלא אפשר.
2.1
משמע מרב אשי בסעיף 2 לעיל שפסק כרבי יהושע בסוגייתנו [מועד קטן דף כז]. מדוע רב אשי לא ניסח את דבריו בלשון "טובה" יותר [כך משמע מכמה סוגיות בש"ס] ואמר "הלכה כרבי יהושע"?
לכאורה ניתן ליישב, שהוא לא בא [במסכת סנהדרין] לקבוע בזה הלכה, אלא הוא בא "רק" להשוות בין 3 זמנים שונים: סתימת הגולל; "מכי חזו צערא דקברא פורתא"; עיכול בשר.
2.2
גם אפשר לומר שהמחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע לא מוזכרים שם בסוגיה, ואם היה אומר רק "הלכה כרבי יהושע" לא היינו יודעים על מה מדובר.
3.
רמב"ם הלכות אבל פרק א הלכה ב:
מאימתי יתחייב אדם באבל משיסתם הגולל, אבל כל זמן שלא נקבר המת אינו אסור בדבר מן הדברים שהאבל אסור בהן, ומפני טעם זה רחץ דוד וסך כשמת הילד טרם שיקבר.
4.
כסף משנה הלכות אבל פרק א הלכה ב:
[ב] מאימתי יתחייב אדם באבל וכו'. בפרק אלו מגלחין (דף כ"ז) ת"ר מאימתי כופין המטות משיצא מפתח ביתו דברי ר"א ר' יהושע אומר משיסתם הגולל וידוע דהלכה כר' יהושע...
הוא מנמק את ההכרעה כרבי יהושע בכך שזהו כלל "ידוע", שהלכה כרבי יהושע נגד רבי אליעזר [כלל עוד מימי התנאים].
["רבי יהושע" סתם הוא רבי יהושע בן חנניה - תלמיד רבי יוחנן בן זכאי ובזמן רבן גמליאל דיבנה.]
5.
ראה ב"יד פשוטה" על הרמב"ם שמרחיב בהלכה זו. ושם, מביא בשם תשובות הגאונים שמכריע כרבי יהושע בגלל מסקנת רב אשי במסכת סנהדרין.
5.1
וב"אור זרוע" מביא את שני הנימוקים לפסיקה כרבי יהושע, גם בגלל פסיקת רב אשי וגם בגלל הכלל שהלכה כרבי יהושע נגד רבי אליזער [שהיה "שמותי" - מבית שמאי].
5.2
ושם מביא מתשובות רב נטרונאי גאון, יורה דעה סימן רפח: "והלכה כדברי שניהן להקל":
מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע היא ר' אליעזר אומר משיצא מפתח ביתו ור' יהושע אומר משיסתם הגולל
והלכה כדברי שניהם להקל
כיצד, לאותן היושבים בעירו ואינן הולכין לבית הקברות - משיצא מפתח ביתו,
ואותן ההולכין לבית הקברות עם המת - אין אבילות חלה עליהם עד שיסתם הגולל,
וכמעשה דרבן גמליאל שם דאמרו לו כבר כפינו על פי זקן.
ואותן שהולכין לבית הקברות אף על פי שהולכין כמה ימים לכשחוזרין סומכין על שלא יצאו ונהגו משיצא מפתח ביתו.
6.
לפי כל הנ"ל ננסה להסביר את הקטע:
אחרי הבאת המחלוקת ממשיכה הברייתא:
מעשה שמת רבן גמליאל הזקן, כיון שיצא מפתח ביתו אמר להם רבי אליעזר: כפו מטותיכם. וכיון שנסתם הגולל, [אמר להם רבי יהושע: כפו מטותיכם]. אמרו לו: כבר כפינו על פי זקן.
משמע מהגמרא שגם לפי רבי יהושע אם עשו כרבי אליעזר וכבר כפו את המיטה [סימן מובהק להתחלת האבלות] יצאו ידי חובה [ולא אומרים להם "כאילו" לעשות זאת מחדש!]
6.1
ונראה לחדש: אם ההלכה כרבי יהושע היא מפני הכלל שהלכה כמותו תמיד נגד רבי אליעזר, הרי שבברייתא היה צריך רבי יהושע לומר להם לחזור ולכפות המיטה! אבל אם ההלכה כרבי יהושע היא מחמת שכך פסק רב אשי במסכת סנהדרין הרי שיתכן שפסק זה נאמר רק לקולא [כמשמע לעיל בסעיף 5.2], ולכן יש תוקף גם לפסק דינו של רבי אליעזר כשבא לקולא - "הלכה כמיקל באבל" !
