דיוק וחידוש ברש"י

חגיגה דף ב

עמוד א

רש"י ד"ה החיגר והסומא. כולה יליף מקראי בגמרא:
מדוע רש"י ציין זאת בד"ה החיגר והסומא היה יכול לומר זאת כבר בחרש וכו', בפרט שרש"י מציין ש"כולה" – כל הדברים שנכתבו במשנה יליף מקראי, עוד אפשר לדייק ברש"י דכתב יליף לה "מקראי" ולא כדרך שכותב ברוב מקומות כולה יליף לה בגמרא וכדו', ונראה דכיון בכך להסביר סדר המשנה ומדוע חילקה המשנה כב' עינינים הכל וכו' (א)חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שאינם משוחררים, (ב) החיגר והסומא והחולה והזקן ומי שאינו יכול לעלות ברגליו, ולא כתבו במשנה והחיגר, וע"כ הסביר רש"י בד"ה זה החיגר וכו' שכל המשנה נלמדת מקראי וכוונתו לשני פסוקים החלק הראשון של המשנה נלמד מן הפסוק בשמות פרק כג פסוק יז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶל-פְּנֵי, הָאָדֹן יְהוָה. והחלק השני של המשנה החיגר וכו' נלמד מהפסוק בשמות כג פסוק יד שָׁלֹשׁ רְגָלִים, תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה (בדף ד' ע"א) עוד אפשר להוסיף שחיגר עצמו נלמד גם מהפסוק הראשון וגם מהשני כדכתב רש"י (שם) וז"ל דבר אחר כו'. פרט לבעלי קבין מפעמים נפקא כדאמרינן לעיל הלכך רגלים למעוטי מי שצריך משענת אחרת לבד מרגליו: ושניהם שייכם בחיגר.