מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
קנין ארבע אמות
אשה שעמדה ברשות הרבים והבעל זרק גט לעברה, אם הגט קרוב אליה בארבע אמותיה, מגורשת, אם הגט קרוב אליו בארבע אמותיו, אינה מגורשת. רש"י מסביר שהלכה זו נשענת על העיקרון שארבע אמותיו של אדם קונות לו. טעם התקנה כדי שאנשים לא יתקוטטו ביניהם (בבא מציעא י ע"א).
אם התקנה כדי שלא יתקוטטו, מה הקשר להלכה זו כשזרק גט לתוך ארבע אמותיה או אמותיו? הרמב"ן (גיטין כאן) משיב שתיקנו כן בגט כדי שהאשה לא תתעגן כשהבעל זרק לה גט והלך. לדבריו, חכמים לא הקנו לאדם את מקום ארבע האמות, אלא את החפץ שמונח בתוך ארבע האמות, ומאחר ועל פי התורה האשה מגורשת רק כשהגט בידה או בחצרה, יצא שהאשה מגורשת רק מדרבנן, ועל כן הוסיף שחכמים גם הפקיעו את הקידושין ע"פ הכלל: כל המקדש על דעת חכמים הוא מקדש, והפקיעו חכמים את קדושיה (ע"פ אבני מילואים, סי' ל ס"ק ה).
רבנו ניסים, הר"ן (גיטין כאן) מסביר שחכמים הקנו לאדם ארבע אמות שיהיו כחצרו וכרשותו מכח סמכותם- הפקר בית דין הפקר, ועל כן כל חפץ שנכנס לארבע אמותיו נקנה לו בקנין חצר, ואשה זו מגורשת מהתורה.
מבחינה מעשית הורה שמואל שהטוב ביותר הוא שהגט יהיה בידי האשה ממש. וכך פסק להלכה הרמ"א: "לכתחלה אין לגרש, אפילו ליתן הגט לתוך חצירה או לתוך מלבושיה, אלא לתוך ידה ממש, וידה תהא פתוחה מתחלת הנתינה עד סופה ואפילו בדיעבד אין להתירה לעלמא עד שבא הגט לידה ממש" (שולחן ערוך אבן העזר סימן קלט, יד)
קנין ארבע אמות קשור גם להלכה כשראש השנה חל בשבת. חכמים גזרו שאין תוקעים בשופר בשבת שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים (ראש השנה כט ע"ב), שזהו איסור מהלכה למשה מסיני (שבת צו ע"ב). הרב זרחיה הלוי, מסביר שאין לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים, מאחר שהוא כמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, שארבע אמותיו הן רשותו כמו בקנין (בעל המאור, שבת דף לו ע"ב ברי"ף).
