מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

אתרוג בשנת השמיטה

במסגרת הדיון במשמעות המילה "דרך", מובאת המשנה (ביכורים ב, ו): "אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד. שוה לאילן - בערלה וברבעי ובשביעית, ולירק בדרך אחד- שבשעת לקיטתו עשורו, דברי רבן גמליאל. רבי אליעזר אומר: שוה לאילן בכל דבר". אתרוג שחנט בשנת שמיטה, דינו כפרי שביעית גם אם נלקט בשנה השמינית. אתרוג שנקטף בשנה השביעית, אע"פ שחנט בשנה הששית ולא חל עליו דין שמיטה, פטור ממעשר כדין פרי שביעית. טעם הדבר הוא שאת האתרוג משקים כמו ירק באמצעות השקאה מלאכותית, ולכן דינו כירק, אך שורשי האתרוג עמוקים והעץ יונק גם מימי הגשמים של השנה שעברה, ולכן זמן החנטה הוא הקובע, כמו בכל פרי (רש"י קידושין ג ע"א). להלכה מחמירים באתרוג בשתי הדרכים, ומעמדו כירק וכאילן. אחר הלקיטה ואחר החנטה. ע"פ הרמב"ם (הל' שמיטה ויובל ד, כב; הל' מעשר שני א, ה) קביעה זו היא מספק, ולדעת הראב"ד (הל' מעשר שני שם) חז"ל קבעו זאת כקביעה ודאית.
כיצד ניתן לרכוש לסוכות הבעל"ט, אתרוג שיש בו קדושת שביעית, ולא לעבור על איסור סחורה? א. בהבלעה. עם האתרוג רוכשים דבר נוסף שאין בו קדושת שביעית, והאתרוג ניתן במתנה. גם בלולב אין קדושת שביעית, וניתן להבליע את דמי האתרוג בלולב (סוכה לט ע"א). ב. בהקפה. אין לשלם על האתרוג עד אחר החג ועד שיאכל אותו. בשעת הפרעון, אין הכסף נתפס בקדושת שביעית, כי אין לכסף במה להיתפס, שהרי האתרוג כבר לא קיים בעולם (עבודה זרה סב ע"ב תוס' ד"ה יאות, ורמב"ן). ג. אוצר בית דין. הכסף הוא עבור שכר הטירחה והעמל של הפועלים והעוסקים בדבר, ואין בכך איסור סחורה בפירות שביעית. נראה שאפשרות זו היא הנפוצה ביותר במוצאי השמיטות האחרונות. ד. ניתן גם לקנות אתרוגים של גוים, או של היתר מכירה. בפירות אלה אין צורך לשמור על קדושת שביעית.
מלבד ההצעה האחרונה, בכל הדרכים הקודמות, זוכים לקיים בשנה זו מצות אתרוג הקדוש בקדושת ארץ ישראל, ובקדושת שביעית.