הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מסייע ליה"
יומא ד ע"ב
אמר מר: ויקרא אל משה - משה וכל ישראל עומדין. מסייע ליה לרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: ויקרא אל משה - משה וכל ישראל עומדין, ולא בא הכתוב אלא לחלק לו כבוד למשה
1.
הגמרא מביאה הוכחה מהברייתא לדברי האמורא רבי אלעזר.
2.
תוספות מסכת יומא דף ד עמוד ב:
מסייע ליה לרבי אלעזר - לא ידענא מה שייך למימר מסייע ליה במילתא דפליגי תנאי
ואדרבה כולהו תנאי דלא כוותיה ר' יוסי הגלילי ר' נתן ורבי מתיא בן חרש לבד מרבי עקיבא לחודיה
ושמא משום דהלכה כר' עקיבא מחבירו קאמר מסייע ליה.
תוס' מקשה, הרי דברי הברייתא לעיל הם דעת יחיד - דעת רבי עקיבא - ואילו שאר התנאים חולקים עליו, וממילא דעתם אינה כדעת רבי אלעזר.
2.1
משמע מתוס' שהוא סובר שמשמעות הביטוי "מסייע ליה" היא, שמדובר בסיוע ממשי עד כדי פסיקת הלכה [במקום ששייך] כאותה דעה.
ולפי זה עונה תוס' שאמנם שאר התנאים חולקים על רבי עקיבא אבל כנראה שהלכה כרבי עקיבא ולכן ניתן להביא ממנו סיוע לאמורא רבי אלעזר.
2.2
מתוס' מוכח גם שהכלל שהלכה כרבי עקיבא תקף גם כאשר רבי עקיבא חולק על כמה תנאים ואז הכלל הוא ש"הלכה כרבי עקיבא מחבריו" ולא כמי שסובר שהכלל הוא "הלכה כרבי עקיבא מחברו" [רק כשחולק על תנא יחיד].
2.3
ובפשטות זאת מחלוקת אחרונים, ראה "יד מלאכי", כלל קעב. ואולי סברת רבי עקיבא יותר מסתברת, ושם ב"יד מלאכי" שבמקרה כזה לכולי עלמא הלכה כרבי עקיבא מחבריו.
3.
ונראה אולי לחדש:
הביטוי "מסייע ליה" כשיש מחלוקת אמוראים [כבסוגייתנו] נועד "רק" להביא את המקור לדברי האמורא ולא להביא הוכחה לדבריו [יש הבדל דק בין השניים]! אם הברייתא היא "סיוע" יתכן שהאמורא לא הכיר את הברייתא ולהיפך, אם הביטוי הוא מקור דינו של האמורא.
3.1
יותר מכך, אולי אפשר לומר שמשמעות הביטוי להקשות על האמורא - אם דברי האמורא נאמרו במפורש בברייתא מה מוסיף האמורא.
4.
הנ"ל דומה קצת לדברים הבאים לגבי הביטוי "לימא מסייע":
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות
שלה. לימא מסייע ליה. זה לשון מהר"י קארו (בכללי הגמרא הנוספים אות ל'), כשאומר התלמוד לימא מסייע ליה ודחי כו',
שנראה כאילו היא קושיא גדולה ומשתדל לסלקה מעליו.
ויש לתמוה דאדרבא, הוי ליה לשמוח בסיוע שמביא לו ולהחזיק בו.
ויש לומר שכשאומר לימא מסייע ליה, הוא מקשה לבעל המאמר, שמאחר שדבר זה מפורש במשנה או בברייתא, אם כן מאי קא משמע לן,
ומשני דמתניתין הוה אפשר לדחויה ולפרשה בגוונא אחרינא, קא משמע לן.
ועוד יש לומר, דכשאומר לימא מסייע ליה, היינו לומר דתקשי לבר פלוגתיה, ודחי דבר פלוגתיה יתרץ המשנה או הברייתא בענין דלא תקשי ליה.
ואל יקשה בעיניך דרך הראשון, שנראה מהלשון שהוא (סייע ליה) [סיוע לזה], ואני אומר שהוא קושיא, דאשכחן דכוותה בפרק קמא דחולין (כ ב), אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה... וכן נראה שהוא דעת הר"ן ז"ל, שכתב בפרק הזהב (בבא מציעא נב ב), אהא דאמרינן מסייע לחזקיה, דאי אמתניתין קאי, תקשי, וכי מתניתא אתא לאשמועינן.
ויש מקומות שנראה שאין לפרשם אלא בדרך ראשון, שאומר אמורא שום מאמר ואין חולק עליו, ואומר נימא מסייע ליה.
מהשל"ה משמע שלא מבחין בין "לימא מסייע" ל"נימא מסייע".
והוא מביא שני הסברים למונחים אלה [אם אמנם הם באים כקושיה]:
4.1
אין זו הוכחה אלא דווקא קושיה: אם אמורא אומר דבר שמפורש במשנה מה הוא בא לחדש?
4.2
זו קושיה, אבל לא על בעל המאמר אלא על מי שחולק עליו.
5.
ונראה מתוס' שלא מקבל את הסברנו.
