סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הא דידיה הא דרביה"

יומא ג ע"ב


כי אתא רב דימי אמר: רבי יוחנן מתני חדא, [רבי יהושע בן לוי] מתני תרתי.
רבי יוחנן מתני חדא: לעשת לכפר - אלו מעשה יום הכפורים, [ורבי יהושע בן לוי] מתני תרתי: לעשת - אלו מעשה פרה, לכפר - אלו מעשה יום הכפורים.
רבי יוחנן מתני חדא? והא אנן תנן: שבעת ימים קודם יום הכפורים, ושבעת ימים קודם שריפת הפרה! - מעלה בעלמא. -
והא אמר רבי מניומי בר חלקיה אמר רבי מחסיא בר אידי אמר רבי יוחנן: כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשת לכפר עליכם, לעשת - אלו מעשה פרה. לכפר - אלו מעשה יום הכפורים! -
ההוא דרביה. דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל: לעשת - אלו מעשה פרה, לכפר - אלו מעשה יום הכפורים.

הגמרא מקשה סתירה בין דברי רבי יוחנן [שנאמרו על ידי רב דימי] לדברי עצמו [שנאמרו על ידי רבי מניומי בר חלקיה שאמר בשמו של רבי מחסיא בר אידי]. כלומר שיש סתירה בין שתי מסורות שונות של דברי רבי יוחנן. הנחת הגמרא היא שכאשר תלמיד אומר דין בשם רבו חזקה שכך אמר אותו חכם [ה"רב" של החכם שמסר את הדברים].
הגמרא מיישבת את הסתירה וקובעת "ההוא דרביה", כלומר, הדין שנאמר בשמו של רבי יוחנן על ידי תלמידו רבי מחסיא בר אידי [ועל ידי רבי מניומי בר חלקיה] הוא בשמו של רבי ישמעאל [כפי שכך אמר "רבין"], ומשמע מהגמרא שרבי יוחנן עצמו חולק על דבריו אלה של רבי ישמעאל!

תוספות מסכת יומא דף ג עמוד ב:

דרביה הוא דכי אתא רבין כו' - הוה מצי למימר אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן וטובא איכא בהש"ס דכי אתא רב דימי אתא לאיפלוגי אאמורא שלפניו אלא משום דאשכח בהדיא דר' יוחנן משמיה דר' ישמעאל אמר הכי להכי משני הכי וא"ת ור' יוחנן היכי פליג על ר' ישמעאל שהוא תנא

הוא שואל כיצד רבי יוחנן חולק על רבי ישמעאל [ויש לשים לב שמדובר באמורא אומר בשם תנא שלא הכירו]. ברור מכאן שתוס' סובר שרבי יוחנן לא נחשב כ"תנא" ולכן לא יכול לחלוק על רבי ישמעאל. לפי שאלת תוס' מוכח שגם לאמוראים הראשונים לא היתה סמכות לחלוק על תנאים.

וי"ל משום דאשכח ברייתא לקמן (דף ד.) דתניא כוותיה ול"ג בברייתא דתניא כוותיה דר' יוחנן לעשות זה מעשה פרה אלא ה"ג לעשות לכפר זה מעשה יום הכפורים וכן משמע מתוך פרש"י שפי' (שם) וכשם שמפרישין לאו מקרא יליף לה אלא מעלה בעלמא

תרוץ ראשון של תוס' שלרבי יוחנן יש סיוע מברייתא. כלומר, רבי יוחנן סובר/פוסק כאותה ברייתא נגד רבי ישמעאל ולקביעה כזאת יש סמכות לכל אמורא.

אי נמי י"ל מדקאמר ר' יוחנן משמיה דר' ישמעאל הכי מכלל דרבנן פליגי עליה ואיהו דאמר כרבנן.

בתרוץ השני תוס' מחדש חידוש גדול מאד [ולדעתי בעלי הכללים התעלמו ממנו], שמשמעות הביטוי "אמר רב... משמיה דרב..." הוא שחכמים חולקים על אותו רב [כשמדובר על תנאים - כבסוגייתנו]. לפי זה רבי יוחנן בא להעיד שחכמים חולקים על רבי ישמעאל והוא - רבי יוחנן - סובר כאותם חכמים !

ויש להעיר: מה מוסיף התרוץ השני לעומת התרוץ הראשון, הרי גם לפי התרוץ הראשון מדובר שיש לרבי יוחנן אסמכתא מדברי תנאים - הברייתא המובאת בהמשך!
ויש לומר, תוס' עצמו מדקדק שאמנם יש אסמכתא לרבי יוחנן [לצד אחד בדבריו] מברייתא ואולי התרוץ השני נועד ליישב את קושית תוס' לפי השיטה שלא ניתן לדקדק מהברייתא כדברי רבי יוחנן אלא דווקא להיפך יש מהברייתא הוכחה לשיטת רבי ישמעאל.

----
אני מצטט מה שכתבתי לגבי משמעות המושג "הא דידיה הא דרביה" על מסכת זבחים דף עח עמוד ב - עט עמוד א:

אמר אביי, לא קשיא: הא דידיה, הא דרביה; דתניא, רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל: אין דם מבטל דם, אין רוק מבטל רוק, ואין מי רגלים מבטלין מי רגלים

הביטוי "הא דידיה הא דרביה" מופיע 14 פעמים בש"ס. כמו כן מופיע הביטוי "ההוא דרביה" פעם יחידה בש"ס - במסכת יומא דף ג [בסוגייתנו כאן במסכת יומא].

הליכות עולם שער שני פרק ב :

" לה. זימנין כשמקשה על תנא מדידיה אדידיה מתרץ הא דידיה הא דרביה כלומר חדא סברא דנפשיה וחדא סברא דרביה וליה לא סבירא ליה ["רב ותלמיד"] וזה תמצא בהרבה מקומות. ולפעמים מתרץ על כי האי קושיא תרי תנאי ואליבא דרבי פלוני כמו [תרי תנאי ואליבא דרבי מאיר] תרי תנאי ואליבא דר' אליעזר בריש ברכות וכן בכוליה גמרא ורוצה לומר דחד אמר הכי אמר מר וחד אמר דלאו הכי אמר מר אלא הכי, וכמו שמצינו תרי תנאי ואליבא דר' פלוני כך מצינו תרי אמוראי ואליבא דפלוני כמו תרי אמוראי ואליבא דר' יוחנן ובהרבה מקומות. ואי לא דמסתפינא אמינא דכל כהאי גוונא לא משקר חד מינייהו אלא שמעו מרבן ומשכחת לה..."

הגמרא הקשתה מדברי רבי יהודה על דברי רבי יהודה. לעיל למדנו שבתערובת מין במינו בשני דברים שמראם שווה אומר רבי יהודה "רואים" כאילו זה מין באינו מינו ואינו בטל ברוב, ובמשנה השניה סובר רבי יהודה שאין אומרים "רואים", אלא – בטל ברוב. על קושיית-סתירה זו עונה אביי: הדברים במשנה הם דברי רבי יהודה עצמו והדברים בברייתא הם דברי רבו – רבן גמליאל, כפי שמוכח מהברייתא המובאת בסמוך "רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל...."
[אמורא אומר בשם תנא שלא הכירו]
ויש להסביר: בדרך כלל כשחכם אומר בשם רבו הרי שההנחה היא שהוא מסכים לדעתו ולא משמש רק כמוסר את דברי רבו. רק כאשר יש הכרח – כמו בסוגייתנו, שיש סתירה בדברי הרב-התלמיד – הרי שניתן ליישב שבמקור אחד כוונת החכם "רק" למסור את דברי רבו אבל הוא חולק עליו ולא סובר כמותו. וזו המשמעות של הביטוי "הא דידיה, הא דרביה".
ויש לבדוק עוד: האם ביטוי זה מופיע רק כשבמקור אחד נאמר במפורש "אמר רב... אמר רב..." או "אמר רב... משמיה דרב..." או אפילו אם בשני המקורות מובא רק שם החכם עצמו בלבד, ובלי שם רבו, האם גם אז כשיש סתירה בין שני המקורות ניתן לתרץ על ידי האפשרות של "הא דידיה הא דרביה".
בפשטות נראה שברוב המכריע של המקרים כאשר הגמרא אומרת "הא דידיה הא דרביה" מדובר כשאותו חכם אמר את אחת מאמרותיו במפורש בשם חכם קדום אחר.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל ריד: 

הא דידיה הא דרביה, קאמר בדוכתי טובא בגמרא ואע"ג דקרי ליה רביה לא היה תלמידו ולא הכירו ומשום דקאמר אותה המימרא משמיה משום הכי קאמר ליה רביה
ולמדתי כן ממה שמצאתי בחולין [דף] קי"ג דקאמר הא דידיה הא דרביה על שמואל שאמר מימרא משום ר"א וע"כ שמואל לא הכיר את ר' אליעזר מימיו דר"א היה בחורבן מתלמידי ריב"ז ושמואל היה בדורות האחרונים בסוף ימיו דרבי וכמ"ש שם רש"י בענין אחר ואפ"ה קרי ליה לר"א רביה דשמואל מן הטעם שכתבתי
ועוד למדתי כן ממאי דקאמר בפרק יש נוחלין [דף] קט"ז א' הא דידיה הא דרביה על מימרא שאמר ר' יוחנן משום רשב"י וידוע כי רשב"י לא היה רבו של ר"י ואף גם זאת לא הכירו כי אפילו בזמן רבו תלמיד רשב"י היה ר"י קטן כמבואר בספר יוחסין בדבור שקודם אלפא ביתא של תנאים
וכן משמע עוד בפרק המניח [דף] ל' א' דקאמר הא דידיה הא דרביה על מימרא שאמר ר"א משום ר' ישמעאל וידוע שר"א לא ראה את רבי ישמעאל ולא הכירו אלא ודאי מפני שאמרה משמו הוי טעמא דקרי ליה רביה כאמור:

בסוגייתנו מדובר על רבי יהודה שאמר משום רבי ישמעאל. בפשטות, כנראה רבי יהודה שהיה תלמיד רבי עקיבא היה גם תלמידו של רבי ישמעאל. וה"יד מלאכי" מדגיש שפעמים רבות הביטוי "הא דרביה" – אין הכוונה שרבו ממש אמר את הדין, אלא מדובר שהחכם המדבר אמר בשם חכם אחר שקדם לו, והוא שמע מאחרים שכך אמר אותו חכם קדום .

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר