פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"וסביביו נשערה מאד - מדקדק עמהן כחוט השערה"
בטעמו של דקדוק זה
שקלים יד ע"א
הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון היה אומר בשם הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שעל כן הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כל כך, כי הבונה בנין גדול ורב קומות צריך מאוד מאוד לדייק ביסודות הבנין, כי כל סטיה קטנה ביסוד גורם עיוות גדול בקומות העליונות, כן גם הצדיקים שהם יסוד העולם מדקדק הקדוש ברוך הוא עמהם כחוט השערה.
טעם נוסף כתבו בספרים הקדושים לכך שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים, כי הקדוש ברוך הוא רצה לברוא את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף את מדת הרחמים כדברי רש"י בריש פרשת בראשית, והנה זה שאין העולם מתקיים בדין זה מחמת הרשעים, אבל הצדיקים יכולים לעמוד בדין, ועל כן עם הצדיקים הקדוש ברוך הוא מתנהג כמו שרצה לברוא את העולם מתחילה והיינו במדת הדין, ולכן מדקדק עמהם כחוט השערה.
ויותר מזה כתב בספר 'תורת חיים' (על מסכת חולין) שכיון ששיתף הקדוש ברוך הוא מדת הדין ומדת הרחמים, אם העולם אינו מתקיים במדת הדין שישנו, אז לוקח הצדיק את מידת הדין על עצמו, ואם כן נשאר מדת הרחמים בלעדיו - ולכל העולם כולו.
ביאור נוסף בענין זה יש בדברי רבינו חננאל (תענית ח, א) על דברי הגמרא שם: אמר רבי יוחנן כל המצדיק את עצמו מלמטה מצדיקין עליו הדין מלמעלה שנאמר "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף". וכתב רבינו חננאל: "אמר רבי יוחנן, כל המצדיק עצמו מלמטה ומחזיק דרך החסידות אפילו מעט אם יטה מדקדקין עליו מלמעלה ולוקחין הדין ממנו שנאמר "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" ועוד מהכא "וכיראתך עברתך" - לפי דקדוקן ביראתך כן מדקדקין עליהם בעברתך ועוד מהכא "בדרכיך יזכירוך" כפי דרכך מזכירין אותך מלמעלה ע"כ.
בדרך אחרת ביאר ב'פנים יפות' (פרשת תצוה): "אמרו חז"ל שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה בהיות מכירים גדולתו, אפילו כחוט השערה נחשב לעזות כנגדו דהיינו שיכיר האדם רוממות קל יתברך, ועל זה אמר דוד המלך ע"ה "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים טז, ח) כמפורש בשו"ע (אורח חיים א) אין ישיבת האדם ותנועותיו וכו' כי בהעלות המחשבה שהש"י לנגדו ויכיר שפלות האדם הוא עזות גדול למרות עני כבודו, ולכך סביביו נשערה מאד".
