ולא מגביהין תרומות ומעשרות בזמן הזה / הרב יעקב לויפר

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

שקלים כב ע"א

משפט תמוה זה נמצא בירושלמי סוף מסכת שקלים בתוך ציטוט של ברייתא, וכך לשונה: "אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומות ומעשרות בזמן הזה. אם הקדיש או העריך או החרים או הגביה הכסות תישרף הבהמה תיעקר - כיצד? נועל בפניה הדלת והיא מתה מאיליה - והמעות ילכו לים המלח".

המשפט "ולא מגביהין תרומות ומעשרות" נראה תמוה מאוד: הקדשות ערכין וחרמין אין עושים בזמן הזה משום שאין מקדש, יעויין בירושלמי שם. אבל תרומות ומעשרות הרי מפרישים גם לאחר חורבן הבית, ומעשר בכלל יכול לינתן ללויים.

וכאן צריך לדעת שנוסח הירושלמי המצוי בידינו הוא העתקת מדפיסי ונציה מכתב יד יחיד של הירושלמי הנמצא בידינו, הנקרא כתב יד סקליגר 3, משום שהגיע מעזבונו של הפילולוג יוזף יוסטוס סקליגר לאוניברסיטת ליידן שבהולנד, ומפורסם בשם 'כתב יד ליידן' [לא ידוע כיום על עוד כתב יד שלם לירושלמי]. כתב יד זה עמד לפני מדפיסי ונציה. קבוצה של תלמידי חכמים עמלה והגיהה את נוסח כתב יד ליידן, והם השאירו את הגהותיהם והוספותיהם בכתב יד בשולי הגליון, כפי שאפשר לראות עד ימינו.

כשנעיין בקטע הזה בכתב יד ליידן נראה באמת המילים 'תרומות ומעשרות' אינן בטקסט המקורי, והן הוספת מדפיסי ונציה. אמנם גם אם נשמיט אותן, ישאר הביטוי "ולא מגביהין בזמן הזה" סתום לגמרי, קל לראות את מהלך מחשבתם של מדפיסי ונציה, אלא שהם המירו קושי בקושי אחר.

מסתבר שהמילים "ואין מגביהין" הן עצמן טעות שקרתה בהעתקתו של כתב היד הזה, או מי שקדם לו. שהרי הברייתא הזאת נמצאת בכמה מקומות ואין שם מילים אלו, יעויין למשל הנוסח במסכת יומא שבבבלי (סו.): "אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה. ואם הקדיש והעריך והחרים, בהמה - תיעקר, פירות כסות וכלים - ירקבו, מעות וכלי מתכות - יוליך הנאה לים המלח. ואי זה הוא עיקור - נועל דלת לפניה והיא מתה מאליה". אבל כיצד קרתה הטעות?

יתכן שהמילים 'ולא מגביהין' נכנסו בטעות בגלל אשגרה של משנה בעלת לשון דומה במסכת ביצה (לו:) "ואלו הן משום מצוה: לא מקדישין, ולא מעריכין, ולא מחרימין, ולא מגביהין תרומה ומעשר. כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת".

מכל מקום הגהת מדפיסי ונציה לא היתה מסברא, אלא כנראה מכתב יד אחר שעמד לפניהם ולא זכינו לאורו. שכן גם המאירי מעיד על נוסח זה ב'בית הבחירה' בסוף שקלים, וזו לשונו: "וכן אמרו אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין בזמן הזה, הואיל ואין שם מקדש... ובסוגיא זו נאמר בה בדומה לאלו שאין מגביהין תרומות ומעשרות ואם עשה כן ירקבו, אלא שלפי מה שכתבנו למעלה בארץ ישראל מיהא אינו כן! או שמא אף לענין תרומות ומעשרות בטלוה שלא יבאו לידי תקלה".