הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הלכה כרבי עקיבא מחברו"

שקלים יא ע"א

מתני' דר' ישמעאל היא דרבי חייא בר יוסף פתר מתניתא מותר פירות שכר להקדש מותר נסכים זו סאה רביעית רבי יוחנן פתר מתניתא מותר פירות זו סאה רביעית מותר נסכים לבירוצים ולית ליה לרבי חייה בר יוסף לבירוצים אמר רבי חזקיה מה דנפל לסאה רביעית נפל לבירוצים על דעתיה דרבי חייה בר יוסף ניחא אין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים לפיכך זה וזה לא היו מודין בפירות על דעתיה דרבי יוחנן קשיא והא תנינן עמדו מג' יספק מד' ותנינן זה וזה לא היו מודים בפירות לא היו מודים בפירות בקיץ למזבח אבל מודין היו בכלי שרת עד כדון בירוצי ציבור ואפילו בירוצי יחיד ולא נמצאו כלי שרת באין משל יחיד:

סוגיה מקבילה במסכת כתובות דף קו [מובאת בהמשך, ב"כסף משנה"]

1.
רמב"ם הלכות שקלים פרק ד הלכה ב:

אבל פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז בתחלה גובין להן ואינן באין מתרומת הלשכה, פרוכות של היכל תחת בנין עשויות ואינן באין מתרומת הלשכה אלא מקדשי בדק הבית, אבל פרוכות של שערים באין מתרומת הלשכה, המנורה וכלי שרת מצותן שיבואו ממותר הנסכים, ובהלכות כלי המקדש והעובדים בו יתבאר מה הוא מותר הנסכים, ואם לא היה להן מותר נסכים יבואו מתרומת הלשכה, בגדי כהונה בין בגדי כהן גדול בין שאר בגדי כל הכהנים שעובדין בהן במקדש הכל מתרומת הלשכה.

2.
כסף משנה הלכות שקלים פרק ד הלכה ב

המנורה וכלי שרת וכו'. בר"פ שני דייני (דף ק"ו:) תנא דבי ר' ישמעאל כלי שרת באים מתרומת הלשכה
מיתיבי כלי שרת באים ממותר נסכים תנאי היא
דתנן ר' ישמעאל אומר מותר תרומה לכלי שרת ר"ע אומר מותר נסכים לכלי שרת.
ופסק רבינו כר"ע
ואף על גב דר' חנינא סגן הכהנים סבר כר"י ומשמע ליה דהיכא דליכא מותר נסכים מודה ר"ע לר' ישמעאל:

הרמב"ם פוסק כרבי עקיבא ולא כרבי ישמעאל ולא כרבי חנינא סגן הכהנים.

ודע דגרסינן התם בעא ר' הונא מרב כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית צורך מזבח נינהו ומקדשי בדק הבית אתו או צורך קרבן נינהו ומתרומת הלשכה היו עושים אותם א"ל אין נעשים אלא מתרומת הלשכה איתיביה וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וכו' ל"ק כאן שגבו והותירו כאן שגבו ולא הותירו וכי גבו והותירו מאי הוי א"ר אבהו לב ב"ד מתנה עליהם אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהו לכלי שרת. ויש לתמוה דמשמע דפליגי אר' ישמעאל ור"ע דמר אמר מתרומת הלשכה ומר אמר ממותר נסכים אבל מקדשי בדק הבית לא. וצ"ל דכי לב ב"ד מתנה עליהם חזרו אותם מעות כמותר נסכים או כתרומת הלשכה. ומ"מ יש לתמוה למה השמיט רבינו דבר זה דמקדשי בדק הבית אתו היכא דגבו והותירו:

3.
רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ז הלכה יג:

משלשים יום לשלשים יום פוסקין שער היין והסולת עם הממונה על הנסכים אם הוקרו נסכים מספק להן כמו שפסקו עמו, ואם הוזלו מספק להן כשער הזול, והשכר שמשתכר ההקדש בשערים אלו הוא הנקרא מותר נסכים ולוקחין בו עולות לקיץ המזבח ואין מקיצין את המזבח בעולות עוף שאין בקרבנות הציבור עוף.

4.
כסף משנה הלכות כלי המקדש פרק ז הלכה יג:

[יג] משלשים יום לשלשים יום וכו' עד כשער הזול. בספ"ד דשקלים (מ"ט):

לגבי הסוגיה לעיל בדף י -

ומ"ש והשכר שמשתכר ההקדש בשערים וכו'. בפ"ד דשקלים (משנה ד') תנן ר"ע אומר מותר תרומה קיץ למזבח מותר נסכים לכלי שרת רבי חנינא סגן הכהנים אומר מותר נסכים קיץ למזבח ומותר התרומה לכלי שרת וכתב שם רבינו עוד יתבאר לך בפרק שאחר זה כי הנסכים היה הקדש משתכר בהם והיה מתקבץ ממנו דמים יתרים והם נקראים מותר נסכים ופסק רבינו כרבי חנינא.
ויש לתמוה דהא קי"ל הלכה כר"ע מחבירו
ואפשר שטעמו משום דכיון דרבי חנינא סגן הכהנים הוה מסתמא במילי דמקדש טפי הוה בקי מר"ע...

ה"כסף משנה" מסביר שכעיקרון יש לפסוק כרבי עקיבא נגד תנא יחיד שחולק עליו - רבי חנינא סגן הכהנים. ואילו כאן הרמב"ם לא פוסק כרבי עקיבא, ונימוקו הוא, שרבי חנינא סגן הכהנים היה יותר מומחה בעניינים שנהגו בבית המקדש. זאת אומרת שיש כאן חריג לכלל של "הלכה כרבי עקיבא מחברו"

5.
בהלכה הקודמת ה"כסף משנה" קבע שהלכה כן כרבי עקיבא נגד רבי חנינא סגן הכהנים וגם נגד רבי ישמעאל. משמע מדבריו שהלכה כרבי עקיבא גם נגד רבים ולאו דווקא נגד יחיד שחולק עליו, ורבי עקיבא חולק גם על רבי ישמעאל וגם על רבי חנינא סגן הכהנים. ובמקרה זה ה"כסף משנה" לא אומר שרבי חנינא סגן הכהנים היה יותר מומחה בענייני בית המקדש!

6.
ואולי יש ליישב באופן עקרוני:
במחלוקת הראשונה לעיל מדובר על מחלוקת עקרונית מה צריך להיות הדין ולא מה היה בבית המקדש [שאלה הסטורית] ובזה אין עדיפות לרבי חנינא סגן הכהנים.
אבל המחלוקת השניה כנראה שעיקרה היא מחלוקת הסטורית מה היה הנוהג בזמן בית המקדש, ובזה היתה לרבי חנינא סגן הכהנים עדיפות על פני רבי עקיבא!