סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"בסוף" = בדיעבד

שקלים ד ע"א


אמר ר' יוחנן בתחילה אין מקבלין מהם לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים ובסוף מקבלין מהן דבר שאינו מסוים ואין מקבלין מהן דבר מסוים
רשב"ל אמר בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים
מתני' פליגא על רבי יוחנן
אין מקבלין מהן הקדש ונדבה לבדק הבית
פתר לה בין בתחלה בין בסוף ובלבד דבר (ס"א שאינו) מסוים (נ"י פתר לה במסוים שאפילו מעותיו יוליכם לים המלח):
ר"ש בן לקיש אמר בין בתחילה ובין בסוף אין מקבלין מהם לא דבר מסוים וכו': מתני' פליגא על רשב"ל דתני הכל שווין שהן נודרין ונידרין פתר לה עולה ניחא נודרי' עולה נידרי' עולה לא אלא כשאמר ישראל הרי עלי עולה ושמע נכרי ואמר מה שאמר זה עלי

רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים אם מקבלים תרומה של גויים "בסוף" - לפי הפרשנים - כאן בירושלמי - מדובר במתנות לצורך בדק הבית שניתנו אחרי שהמקדש כבר קיים והם נותנים לצורך תיקון וכד'. לפי רבי יוחנן אז מקבלים רק דבר שאינו "בולט" ולפי ריש לקיש אין לקבל מהם שום דבר!

רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה ח:

עכו"ם שהתנדב לבדק הבית אין מקבלין ממנו לכתחלה, ואם לקחו ממנו אין מחזירין לו,
היה הדבר מסויים כגון קורה או אבן מחזירין לו כדי שלא יהא להן דבר מסויים במקדש שנאמר לא לכם ולנו וגו', אבל לבית הכנסת מקבלין מהן לכתחלה, והוא שיאמר כדעת ישראל הפרשתי, ואם לא אמר טעון גניזה שמא לבו לשמים, ואין מקבלים מהם לחומת ירושלים ולא לאמת המים שבה שנאמר ולכם אין חלק וזכרון בירושלים.

רדב"ז הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה ח:

[ח] עכו"ם שהתנדב לבדק הבית וכו'. פ"ק דערכין תני חדא עכו"ם שהתנדב נדבה לבדק הבית מקבלין ממנו ותניא אידך אין מקבלין א"ר אילא א"ר יוחנן לא קשיא הא בתחלה הא בסוף ופירש ז"ל בתחלה אין מקבלין מהם אבל אם קבלו מקבלין ואין מחזירין כלומר יעמדו בקבלתם:

כלומר, רש"י על מסכת ערכין מסביר כמו הפרשנים בסוגייתנו, אולם הרמב"ם מסביר, שהפירוש של הביטוי "בסוף" בדברי ריש לקיש ורבי יוחנן הוא "בדיעבד", ורבי יוחנן פוסק שכן מקבלים מהם בדיעבד וזה כלול בדברי הרמב"ם "ואם לקחו אין מחזירים לו".

וכן ב"כסף משנה":
כסף משנה הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה ח:

ורבינו מפרש שמ"ש הא בתחלה הא בסוף היינו לומר הא בתחלה הא בדיעבד ורש"י פירש בע"א [=בעניין אחר].

אם אפשר היה לומר שהרמב"ם סובר, שכך משמע בירושלמי לעומת הבבלי ניחא, אבל לא נראה שיש הבדל בין הבבלי והירושלמי, ולא ברור מה הביא את הרמב"ם להסביר בגמרא באופן שונה מרש"י.
לפי הרמב"ם משמעות המילה "בסוף" - בדיעבד, ולפי רש"י - אחרי שנבנה הבית [בסוף - מאוחר מבחינת זמן]

והרמב"ם פוסק כרבי יוחנן - זה מוסכם ומובן.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר