סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 846
 

"דוד דוד אימתי יבנה בית המקדש אימתי בית ה' נלך"

שקלים  ז ע"ב

בספר שמואל ב. פ"ז משמע שדוד המלך קבל מנתן הנביא רשות לבנות את בית המקדש, כפי שנאמר: "ויאמר המלך אל נתן הנביא, ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלוקים יושב בתוך היריעה, ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי ה' עמך". ולמרות שאומרים חז"ל (שבת נ"ה) מנבואה טובה אין הקב"ה חוזר, הרי שבהמשך הפסוקים, מודיע הקב"ה ע"י נתן הנביא שדוד לא יבנה את בית המקדש אלא שלמה. מדוע באמת הקב"ה חזר בו, ומה הסיבה שלדוד לא ניתנה הרשות לבנות את בית המקדש.

בדברי הימים א', כ"א, ז' – אומר דוד לשלמה: "ויהי עלי דבר ה' לאמר דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות עשית לא תבנה בית לשמי" וכו'. יתכן שדוד קיבל נבואה זו מנתן הנביא, ויש לזכור שדוד גם כן היה נביא, כפי שמפורש בגמ' בסוטה מ"ז.

נשאלת השאלה: מהם אותם דמים ששפך דוד שבעטים נמנע ממנו לבנות את בית ה', אם המדובר בדם אויבים, הרי שנצטווה בכך, יתרה מזאת גם העידה אביגיל הנביאה (כמפורש במסכת מגילה י"ד) "כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך", כלומר: שדוד עושה מלחמות ה', דהיינו, מלחמות מצוה, וא"כ מה הטעם שדוד צריך להיענש על כך.

שאלה שניה: "גם האיש משה גדול מאוד והרג את המצרי וילחם את מלחמות הקודש", זכה להקים את המשכן (משה הרג גם את עוג מלך הבשן).

שאלה נוספת: הורדוס שהרג את חכמי ישראל והתנא בבא בן בוטא יעץ לו לבנות את הבית, וחז"ל שיבחו את בניין הורדוס (ב"ב ד') "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין מימיו", וכי יתכן שדוד יענש על שהרג את שונאי ישראל בעוד שהורדוס הרג את חכמי ישראל יקבל עצה לבנות את בית המקדש. ועוד נאמר בעזרא "כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלוקי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה, ובעזרא כתוב: שנשלם הבית ע"י דריוש.

ועוד נפסק ברמב"ם (הלכות מלכים י"א) שלעתיד לבוא מלך המשיח ילחם מלחמות ה', וגם יבנה את בית המקדש ורק אם עשה כן, גם לחם מלחמות ה' וגם בנה את בית המקדש, קובע הרמב"ם: הוא משיח וודאי.

אם כן המשיח שהוא מצאצאי דוד יבנה את בית המקדש בתנאי שילחם מלחמות ה', ומה גרע דוד שנענש על כך. אדרבה, רואים אנו מפורש שהדברים תלויים זה בזה, ומי שעוסק במלחמות ה' זוכה ורואה פני שכינה בבנין בית הבחירה

שאלה נוספת: שמא תאמר שאדם שידיו דמים מלאו ואף אם המדובר בדמי האויבים, לא ראוי שיבוא אל הקודש, וע"כ נמנע דוד מלבנות בגלל שלחם מלחמת הקודש, צא ולמד ממה שנאמר בגמ' זבחים ק"ב: על פנחס, א"ר אלעזר אמר רבי חנינא: "לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי", וכן מדרש רבה על הפסוק "תחת אשר קנא לאלוקיו ויכפר על בני ישראל".

שואלים חז"ל: וכי הקריב קרבן שנאמר בו כפרה, "אלא ללמדך שכל השופך דמם של רשעים כאילו הקריב קרבן", אז דוד המלך ששפך דמם של צדיקים?! "מלחמות ה' אדוני נלחם". וצריך לציין: שצטטנו את הרמב"ם מ – "יד החזקה", דהיינו: שזה פסק הלכה שמשיח הוא זה שגם ילחם וגם יבנה (ואם יעשה רק אחת משניהם מגדיר אותו הרמב"ם: שהוא רק ב"חזקת משיח".

דוד המלך כפי שאומר לשלמה בדברי הימים הכין כל מה שהיה נחוץ לבנין "ואני בעניי הכינותי לבית ה' כיכרים מאה אלף וכסף אלף אלפים כיכרים, ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה, ועצים ואבנים הכינותי עליהם, וכו'. וצריך להבין: מדוע מנעו ממנו להשלים את המלאכה. אומר המדרש בתהלים ס"ב – "א"ר יהודה בר אלעאי אמר לו הקב"ה: אל תירא דוד חייך כל הדמים ששפכת הם לפי כאיל וכצבי שנאמר בהם על הארץ תשפכנו כמים. אמר לפניו: א"כ למה איני בונה אותו. אמר לו הקב"ה: אם אתה בונה אותו גלוי וידוע לפני שעתידים ישראל לחטוא ואני מפיג בו חמתי ומחריבו, וישראל ניצולים", דווקא בשביל שדוד יותר טוב משלמה, ה' מעונין שהוא יבנה ולא דוד, משום שה' מעדיף לכלות זעמו בעצים ואבנים ולא בעם ישראל.

כעת מתבארות כל התמיהות, מה שאמר ה לדוד שלא יבנה את בית המקדש, משום ששפך דמים, אין זה מצד חיסרון במעשיו, אדרבא! אלו הם זכויות גדולות, כל הדמים האלו הם קרבנות "הם לפני כאיל וכצבי", ולא קשה מהורדוס וכורש וגם לא קשה ממה ששאלנו שהרי מנבואה טובה הקב"ה לא חוזר, ואיך חזר ומנע מדוד לבנות? משום שלטובת עם ישראל עדיף ששלמה יבנה, דוד המלך היה כשר וראוי לבנות את בית המקדש, אבל דווקא מגודל צדקותו הבית לא יחרב, כי הקדושה שדוד יכניס לאבנים, לא יאפשר לו להחרב.

הגמ' במכות אומרת על דוד – שאלף עולות שעתיד להקריב שלמה לא משתווה לתפילה אחת של דוד, השערים של בית המקדש לא נפתחו עד שלא אמרו "זכרה לדוד עבדיך", אז דוד לא ראוי לבנות את בית המקדש? אלא שאם הבית יבנה על ידי דוד בעקיפין, עלול להביא כליה חו"ש על עם ישראל, ולכן זוהי נבואה רעה שממנה הקב"ה כן חוזר.

(הרב קראוטהמר שליט"א)