הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מכאן אמרו

פסחים צט ע"א

גמרא. תנו רבנן: אמר להן ואמרו לו - אוכל מן הראשון. לא אמר להן ולא אמרו לו - אינן אחראין זה לזה.
מכאן אמרו חכמים: יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטפשים, שנאמר +משלי יז+ אויל מחריש חכם יחשב.

1.
הגמרא לומדת מהברייתא שאם בני החבורה לא אמרו כלום לאחד מהם שהלך לחפש את הקרבן האבוד, וגם הוא לא אמר להם כלום [לגבי מינוי על הקרבן כשימצא] יוצא שכל אחד מהם יאכל מהקרבן שלו. אבל אם כן אמרו יוצא שבדרך כלל אחד הקרבנות אין לו תקנה ויישרף. על כך אומרת הגמרא שחכמים למדו מכאן ששתיקה עדיפה.

2.
בדרך כלל משמעות הביטוי "מכאן אמרו" הוא שמסוגיה זו לומדים את הדין/רעיון.

אולם רש"י כאן אומר:
רש"י מסכת פסחים דף צט עמוד א:

מכאן אמרו - מפני דבר כזה אמרו יפה שתיקה כו', שאילו אמר ואמרו - השני אין לו תקנה, לא אמר ולא אמרו - שניהן ראויין, זה אוכל משלו כו'.

כלומר, המקרים והדינים בברייתא [ובמשנתנו], הם דוגמאות לסיבה שקבעו שיפה שתיקה לחכמים. ההסבר הרגיל לביטוי "מכאן אמרו" לא מתאים כאן כי לא מהמשנה לומדים את הרעיון אלא מהפסוק.

3.
ועדיין קצת קשה, שהרי גם לפי רש"י יוצא שהפסוק במשלי נאמר בגלל תופעות כבמשנתנו והברייתא. וצריך לומר שחכמים [ולא הפסוק במשלי] קבעו שיפה שתיקה לחכמים, ואילו הפסוק מדבר על טיפשים [וזה נלמד מקל וחומר מהעיקרון של חכמים - כך אומרים חכמים עצמם]

4.
וראה גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רנח.

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תע:

מכאן אמרו, מצינו דקאמר ועיקר ילפותא לא הוי מההוא קרא דמייתי שם דכבר נפקא לן מקרא אחרינא במקום אחר והוי עיקר דרשא
ו"מכאן אמרו" דקאמר לאו דווקא אלא כלומר אף כאן אתה יכול לסמוך קצת בפרק אלו עוברין דף מ"ח א' דרשינן מן המאתים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים וכתב רש"י ז"ל ובעלמא בספרי נפקא לן שפיר דערלה וכלאי הכרם בטלין במאתים והאי מכאן לאו דווקא אלא אף כאן אתה יכול לסמוך קצת ע"כ

ובזה ניחא מאי דאיתא בפ"ק דע"ז דף ח"י א' בההוא עובדא דאשתו דרחב"ת מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו הגם דבשבועות דף ט"ל א' נפקא לן הכי מקרא דוכשלו איש באחיו ואין צורך למה שלמד מזה בעל צרור החיים בפ"ה מהלכות ברכות דף כ"ו כ' ע"ש
וע"ע פסחים דף צ"ט א' מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה וכו' וברש"י שם:

במשפט האחרון שלו הוא מתייחס לדברי רש"י בסוגייתנו.

6.
הביטוי "מכאן אמרו" בדרך כלל קשור ללימוד מפסוק מסויים, ועל זה אומר ה"יד מלאכי" שלפעמים המקור העיקרי לדין הוא דווקא מפסוק אחר, אלא שכוונת הגמרא לומר שגם מהמקור הנוכחי יש ראיה "קצת". [על סמך דברי רש"י, שם].

6.1
אבל עדיין נראה קצת קשה, אם זהו לא מקור הדין בשביל מה היה צורך להביאו? "סתם" בשביל "דוגמא נוספת"?

6.2
אלא, נראה לומר [חידוש]: הביטוי "מכאן אמרו" פירושו: את הדין הידוע מפעילים במקרה המדובר. או אולי ביתר הדגשה – ובודאי מתאים בסוגייתנו – בגלל הדין הידוע של "יפה שתיקה לחכמים". [שנלמד מהפסוק במשלי שמדבר אמנם על טיפשים...]
ופירוש הביטוי "מכאן אמרו..." - כוונתו "כאן אמרו..." וכאן התקיים בפועל הדין... [שמקורו בפסוק...]