הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"חיסורי מחסרא"

פסחים צו ע"א-ע"ב

משנה. מה בין פסח מצרים לפסח דורות?
פסח מצרים מקחו מבעשור, וטעון הזאה באגודת אזוב, ועל המשקוף ועל שתי המזוזות,
ונאכל בחפזון בלילה אחד. ופסח דורות נוהג כל שבעה...
ונאכל בחפזון וכו'. מנא לן? - דאמר קרא +שמות יב+ ואכלתם אתו בחפזון, אותו נאכל בחפזון ואין אחר נאכל בחפזון. ופסח דורות נוהג כל שבעה וכו'. אמאי קאי? אי לימא אפסח - פסח כל שבעה מי איכא?
אלא אחמץ, מכלל דפסח מצרים לילה אחד ותו לא? - והתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד - תלמוד לומר +שמות יג+ לא יאכל חמץ, וסמיך ליה היום אתם יצאים!
אלא הכי קאמר: לילה אחד, והוא הדין לפסח דורות. וחימוצו כל היום, ופסח דורות נוהג כל שבעה.

1.
מהדיון במשנה משמע שאיסור חמץ בפסח מצרים חל רק בלילה הראשון, והברייתא אומרת שאיסור חמץ חל בפסח מצרים כל היום הראשון ולא רק בלילה.

2.
מיישבת הגמרא: האכילה היא רק בלילה הראשון גם בפסח מצרים וגם בפסח דורות, ועל זה נאמר במשנה "בלילה אחד". ולגבי איסור חמץ הרי שבפסח מצרים חל בכל היום הראשון [וזה לא מוזכר כלל בלשון המשנה] ובפסח דורות חל איסור חמץ כל שבעת הימים.

3.
ראה ב"מתיבתא", הערה ד, שמביא פרשנים שטוענים, שהביטוי בסוגיה "הכי קאמר" שמוזכר לפני התירוץ נחשב כ"חיסורי מחסרא" כי יש להשלים מילים שחסרות בלשון המשנה ["והוא הדין לפסח דורות]". ויש חולקים, שאין כאן בכלל תוספת מילים אלא הסבר שנלמד מתוך לשון המשנה.

4.
ונראה להוסיף: מכיון שההסבר במשנה מתאים לאמור בברייתא הרי שניתן לומר שיש לצרף את הברייתא למשנה ולכן נחשב כפרשנות ולא ממש "חיסורי מחסרא".
ובמילים אחרות: אמנם יש כאן "חיסורי מחסרא", אבל תוספת המילים מוגדרת כפרשנות של "הכי קאמר" מפני שהתוספת מבוססת על דברי הברייתא.

5.
בכל אופן - לפי הדעה הראשונה - יוצא, שיש בש"ס "חיסורי מחסרא" שנאמרו בניסוח שונה של "הכי קאמר".