הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תיובתא" - כמה פעמים

פסחים צד ע"א-ע"ב

מיתיבי, רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תדע, כמה מהלך אדם בינוני ביום - עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין, נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תיובתא דרבא, תיובתא דעולא! תיובתא.
לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן? -
אמר לך: אנא ביממא הוא דאמרי, ורבנן הוא דקא טעו, דקא חשבן דקדמא וחשוכא.
לימא תיהוי תיובתא דרבי חנינא? - לא, +בראשית יט+ ויאיצו שאני.
תא שמע: מצרים היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומצרים אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם אחד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן, ועדן אחד מששים בגיהנם, נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדירה לגיהנם! - תיובתא.
תא שמע, דתנא דבי אליהו, רבי נתן אומר: כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב. תדע, שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד, הולך למזרח - עומד כנגדו, לארבע רוחות העולם - עומד כנגדו. מכלל דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב! - תיובתא.
תא שמע: עגלה בצפון ועקרב בדרום, וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב, וכל הישוב כולו אינו הוה אלא שעה אחת ביום. שאין חמה נכנסת לישוב אלא שעה אחת ביום. תדע, שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב, חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם! תיובתא.
תא שמע, דאמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר +ישעיהו יד+ אעלה על במתי עב אדמה לעליון, יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע,
בן בנו של נמרוד הרשע, שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו. כמה שנותיו של אדם - שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה. שנאמר +תהלים צ+ ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, מן הארץ עד לרקיע - מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, ובין (כל) רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע, +ישעיהו יד+ אך אל שאול תורד אל ירכתי בור! תיובתא.

1.
בקטע:

מיתיבי, רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תדע, כמה מהלך אדם בינוני ביום - עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין, נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תיובתא דרבא, תיובתא דעולא! תיובתא.
לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן? -
אמר לך: אנא ביממא הוא דאמרי, ורבנן הוא דקא טעו, דקא חשבן דקדמא וחשוכא.

הביטוי המשולש של "תיובתא ד... תיובתא ד... תיובתא" מופיע בש"ס פעם יחידה - מופע יחידאי בש"ס.

2.
הגמרא מוסיפה שרבי יוחנן עצמו אמר שעולא ורבא לא הבינו את דבריו. לא יתכן שרבי יוחנן עצמו כך אמר שהרי רבא לא חי בימי רבי יוחנן! אלא מוכרחים לומר, שהגמרא - סתמא דגמרא - אומרת כך, ומתאים ללשון "אמר לך" - כלומר, כך היה עונה רבי יוחנן על שאלה זו.

3.
כמו כן יש תופעה מעניינת בסוגייתנו שהגמרא מביאה 4 ברייתות ומקשה על רבא ומסיימת בכולם "תיובתא". אומרים הפרשנים, כדי שלא יחשבו שמאותם מקורות לא קשה על רבא. לכאורה נראה, שזה הסבר קצת דחוק.

3.1
ואולי יש לומר, ש"עורך הגמרא" כינס קושיות שונות שנאמרו על ידי בתי מדרש שונים.

3.2
ואולי יש לומר: כיון שמדובר בדברי הלכה לא ישירים אלא כאלה שתלויים בנתונים מיוחדים על צורת העולם וגודלו יתכן שכל מקור מלמד איזשהו רעיון פנימי שקשור לבריאת העולם. ומתאים לדברי המהר"ל [ועוד] שמסבירים את כל סוגייתנו כמספרים שמסמלים את ימי הבריאה ולא מדובר בנתונים פיזיים פשוטים [ולכן אין סתירה בין המדע לדברי חכמים - בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם].

4.
וראה על כל הסוגיה הזאת שקשורה לחישובי שעות היום והלילה ועל דיני עלות השחר והשקיעה בהרחבה ב"במתיבתא", ושם, ב"ילקוט ביאורים".

5.
נציין רק דבר מעניין: ב"מתיבתא", הערה יב מביא בסוגייתנו את דברי החזון איש על פירוש הגר"א לסוגייתנו: "וביום שגילה הגר"א את הדבר הכריזו ברקיע הזהרו באליהו ובתורתו שגילה רז זה לבני ישראל". / קדושת התושב"ע / קדושת התורה /

6.
תוספת: דף זה - פסחים דף צד במסכת פסחים חל בשנת תשע"ד ביום ראשון של חוה"מ סוכות יח בתשרי. כאשר יום פטירתו של הגר"א הוא יט תשרי