מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
והיו עיניך רואות את מוריך
שקלים ז ע"ב
רב גידל אומר האומר שמועה בשם אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנא' אך בצלם וגו', ואיש אמונים מי ימצא זה ר' זעירא דאר"ז לית אנן צריכים חששין לשמעתיה דר' ששת דהוא גברא מפתחא וכו', בקה"ע וז"ל, האומר שמועה וכו' יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו, שעי"ז יגיד הדבר על אופנו, דעיקר הלימוד מרבו "בראיית פניו" דכ' והיו עיניך רואות את מוריך, עכ"ל.
וכן יעוי' בפ"ק דעירובין (יג:) דאמר רבי האי דמחדדנא מחבראי, דחזיתיה לר' מאיר מאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכ' והיו עיניך רואות את מוריך, ויעו"ש בר"ח שכ' וז"ל, פי' שהייתי קטן ולא הגעתי לישב בשורה שלפניו אלא הייתי יושב בשורה שלאחריו, ואילו הייתי זוכה לישב "לפניו" הוינא עדיף טפי שנא' והיו עיניך וגו', עכ"ל יעו"ש. וכ"כ רש"י ע"ש. וא"כ מבואר כנ"ל. וכן יעוי' בפ"ג דהוריות (יב.) ובפ"ק דכריתות (ו.) דאמר להו רב משרשיא לבריה כי בעיתו וכו', וכי יתביתו קמיה רבייכו חזו "לפומיה" דכ' והיו עיניך וגו' יעו"ש. וכן יעוי' ברפ"ה דעירובין (נד:) דת"ר כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו וכו', נכנסו בניו וכו', ופירש"י וז"ל, נכנס אהרן, וישב לפני משה כדכ' והיו עיניך וגו' וכן כולם בשעת שמועתן כולם יושבים לפניו, עכ"ל ע"ש. וכן יעוי' ברמב"ם בפ"ד דת"ת ה"ב שכ' כיצד מלמדים, הרב יושב בראש והתלמידים מוקפים לפניו כעטרה כדי שיהיו כולם רואים הרב ושומעים דבריו וכו', עכ"ל יעו"ש. וכן יעוי' בטושו"ע יור"ד (סי' רמו' ס"ט) שכ' ללשון הרמב"ם הנ"ל, ויעו"ש בבי' הגר"א שציין לגמ' בפ"ק דכריתות שם. וכן יעו"ש בערה"ש (אות כג') שכ' כדי שיהיו כולם רואים פניו, כי גם ראיית פני הרב ענין גדול הוא כדכ' והיו עיניך וגו' ורבי אמר האי וכו' יעו"ש.
אולם בעובדא דרבי דאמר וכו' דחזיתיה ופירש"י ור"ח דנהג לישב "מאחוריו" וכו', יעוי' בירושלמי בביצה פ"ה ה"ב, (דף כ:) [והובא ברבינו חננאל בביצה (לו:) ע"ש] דכ' דרבי הוה מסב לר"ש בריה והוון מטפחין לאחוריה ידיהן בשבתא, [וכ' הפני משה דהיה משיא לר"ש בנו ובסעודת נישואין היו מטפחין לאחורי ידיהון בשבת לשמחה], עבר ר"מ ושמע קלהון אמר רבותינו הותרה השבת [בתמיה, דס"ל דהכי אסור], אמר רבי מיהו זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו וכו' [להוכיחינו וכו'], שמע ר' מאיר קליה דרבי וערק [מדשמע שרבי כועס ע"ז], נפקע פרייה בתריה מיפרי [היו רצים אחריו בני הנשואין או עבדיו דרבי במרוצה כדי להחזירו], אפרח רוחא פיקייליה מעל קדליה דר' מאיר [תוך כדי הריצה הפריח הרוח הסודר מעל צווארו של ר"מ], אודיק רבי מן כוותא וקמא קדליה דר"מ מן אחריו [השקיף רבי מן החלון וראה "צוארו" של ר"מ], אמר לא זכיתי אנא לאורייתא אלא בגין דחמי קדליה דר"מ מן אחוריו [לא זכיתי לתורה להיות "מחודד" טפי יותר משאר חכמים אלא בשביל שראיתי צוארו דר"מ מאחוריו, קרה"ע], ובפני משה כ' דהוי על דרך ועיניך רואות מוריך שבכך אתה זוכה למאור החכמה של התורה, יעו"ש.
והוא דלא כדפירש"י ור"ח דה"ט מדישב תמיד "מאחוריו" וכו', וכמוכח בגמ' שכ' דאמר רבי "אילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי" דע"כ דא"א לפ' כמבואר בירושלמי, דהא בעובדא הנ"ל בשמחת הנישואין בשבת ודאי שראה רבי לר' מאיר "בפניו", ולזה פירש"י ור"ח באופ"א לכוונת הגמ' ודלא כש"כ בירושלמי, ודו"ק. ויעו"ש אח"כ דכ' דר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין אנן לא זכינן לאורייתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה דרבי מן גולגיקין דידיה, וכ' הפנ"מ דרבו אצבעותיו מן הבית יד שהיה תמיד על ידיה דרבי, וזהו אמרם [שבת קיח:] למה נקרא "רבינו הקדוש", שמעולם לא הניח ידו מטיבורו ולמטה וכי האיך אפשר זה, אלא שהיה תמיד מכוסה בבית ידו, ובלא בית יד לא היה נזהר בכך, עכ"ל יעו"ש.
וא"כ נראה דב' דברים איכא במעלה לראות "פני הרב", חדא דע"י שירא האיך יוצאים הדברים מפיו של רבו יכנסו הדברים לליבו יותר ובבחינת המאמר "דאינו דומה שמיעה לראיה", ועי"ז יבין ויזכור הדברים יותר "ויחיה" הדברים יותר, וכדאמר ר' משרשיא לבנו שיראה לפיו דרבותיו, ועוד איכא מעלה בזה דפשוט יראה לאור התורה וקדושת "פני" רבו שעי"ז יזכה ליותר סע"ד וכו', וכדאמר רבי שע"י שראה לצוארו דר"מ נעשה "מחודד" יותר, וכן כדא"ר יוחנן ור' אלעזר דע"י שראו "אצבעותיו" דרבי זכו לתורה וכו', דעי"ז מתקדש יותר ונעשה דבוק יותר ברבו ובתורתו, ודו"ק.
וי"ל נפק"מ בזה לראות "פני הרב" בלי לראות "לפיו", דבכה"ג איכא רק למעלה הב' ולא למעלה א'. וכן י"ל נפק"מ במלמד דרדקי או באדם פשוט שמלמד תורה לאחרים, דלטעם א' ודאי דאיכא מעלה "לראותו" איך הדברים יוצאים "מפיו" שעי"ז יבינו ויזכרו יותר וכו', אולם לטעם ב' נר' דליכא ענין בזה, שכן שייך דוקא "באדם גדול" וקדוש וכו' ודומיא דרבי ור' מאיר בדורו ולא באדם שאינו בהכרח "משכמו ומעלה" וכו', ואע"פ שמלמד תורה לרבים ומעלתו גדולה מאוד, מ"מ נר' דדוקא כשהוי "גברא רבה" בכל העניינים איכא מעלה לראות "פניו" וכו', והבן בס"ד.
