טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית – תמר מצוי
"רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית. היכי עביד הכי? לאכלה אמר רחמנא, ולא להפסד! וכי תימא: הני מילי היכא דנחית לפירא, אבל היכא דלא נחית לפירא לא. והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הני מתחלי דערלה אסירי, הואיל ונעשו שומר לפירי. ושומר לפירי אימת הוה בכופרי, וקא קרי להו פירי! ... אלא רבי אילעאי בדניסחני קץ" (פסחים, נב ע"ב).
פירוש: ועוד בדיני שביעית מסופר: ר' אֶילְעַאי קָץ כַּפְנִיָּיתָא [קצץ דקל שהיו בו תמרי בוסר] של השנה השְׁבִיעִית. ושואלים: הֵיכִי עָבֵיד הָכִי [כיצד עשה כן]?! והלוא נאמר "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", "לְאָכְלָה" אָמַר רחמנא [הכתוב] וְלֹא לְהֶפְסֵד, שאיסור הוא להפסיד פירות שביעית ואין היתר להשתמש בהם אלא בדרך אכילה בלבד. וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּנָחֵית לְפֵירָא [ואם תאמר: דברים אלה אמורים כאשר הגיע הדבר לדרגת פרי], אֲבָל הֵיכָא דְּלֹא נָחֵית לְפֵירָא [במקום שלא הגיע לדרגת פרי] לֹא. והרי אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הָנֵי מַתְחַלֵּי [אותם עטיפי פירות הדקל] של עָרְלָה אֲסִירֵי [אסורים] באכילה כשאר פירות הערלה, ואינם נידונים כעץ סתם המותר באכילה בשנות ערלה. כי אף שאינם ראויים לאכילה כשלעצמם, הוֹאִיל וְנַעֲשׂוּ שׁוֹמֵר לְפֵירֵי [לפירות] בזמן גידולו הריהם נידונים כפירות עצמם. ונדקדק: וְשׁוֹמֵר לְפֵירֵי אֵימַת הֲוָה [לפירות מתי הם] בְּכוּפְרֵי [כשהתמרים עדיין בוסר] ובכל זאת וְקָא קָרֵי לְהוּ פֵּירֵי [קורא להם כבר פירות], משמע שתמרים אף בעודם קטנים ביותר קרויים כבר פרי, ולכן כשם שחל עליהם איסור ערלה כך גם אסור להפסידם בשביעית! ... אֶלָּא חוזרים אנו מהתירוץ הקודם ואומרים כי ר' אֶילְעַאי בִּדְנִיסְחָנֵי קַץ [בתמרים גרועים קצץ], שתמרים אלה לעולם אינם מתבשלים על העץ ואין להם תקנה אלא בהבחלה בקרקע בלבד, ומשום כך אינו עובר כשקוצצם" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תמר מצוי שם באנגלית: Date Palm שם מדעי: Phoenix dactylifera
נושא מרכזי: מהן כפניות, כופרי ומתחלי?
לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.
התמר הוא עץ דו ביתי בעל פרחים חד מיניים. הפרחים גדלים במכבדים (תמונה 1) הנשאים על עמודים מאורכים ושטוחים הנקראים בסוגייתנו בשם כפנייתא. בלשון חז"ל הם נקראים בשמות נוספים: כופרא, כפנית, כפניות וכפוני. ההקבלה בין השם כפנייתא וכופרא מודגמת בסוגייתנו: "רבי אילעאי קץ כפנייתא דשביעית ... אמר רבה בר אבוה: הני מתחלי דערלה אסירי, הואיל ונעשו שומר לפירי, ושומר לפירי אימת הוה? בכופרי, וקא קרי להו פירי". בעץ התמר עצי הנקבה בלבד נושאים פירות ואילו תפקיד עצי הזכר מסתכם בהאבקה (הפרייה). בטבע מספר העצים הזכריים והנקביים שווה, פחות או יותר, אך במטעים די במספר מועט של עצי זכר כדי להאביק מטע שלם. בטבע ההאבקה מתבצעת על ידי הרוח ואילו במטעים ההאבקה מתבצעת באופן מלאכותי על ידי פיזור אבקה בעזרת מפוח או הנחת מכבדים זכריים בין המכבדים הנקביים.
הכפניות ראויות למאכל, כפי שניתן להסיק מדברי המשנה: "הַקּוֹר, הֲרֵי הוּא כָעֵץ לְכָל דָּבָר, אֶלָּא שֶׁהוּא נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. כָּפְנִיּוֹת, אֳכָלִין, וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת" (עוקצין, פ"ג, מ"ז). בסגנון אחר הדבר נאמר גם בתוספתא: "... רבי יהודה אומר: קור הרי הוא כעץ לכל דבר, אלא שניקח בכסף מעשר, כפניות הרי הן כפירות לכל דבר, אלא שפטורות מן המעשרות וכו'" (מעשר שני, פ"א מי"ד). מפרש הרמב"ם בפירוש המשניות: "... וכפניות. הם עוקצי התמרים בתחילת צמיחתן, והם מכוסין בקרומה (תמונות 2-3), והוא מפורסם והוא כאוכלין ויטמא טומאת אוכלין". ניתן היה לאכול הן את המכבדים הנקביים והן הזכריים (תמונה 5,7), אלא שמפירוש הרמב"ם משתמע שהכפניות במשנה זו הם המכבדים הנקביים. הרמב"ם מציין את הקרומה המאפיינת רק את פרחי הנקבה ומשתמש בביטוי "תחילת צמיחתן". רק פרחי הנקבה "צומחים" לאחר ההפרייה והופכים לפרי. מסוגייתנו עולה שגם המכבדות הזכריות נקראות כפנייתא והן נאכלות אלא שיש להן שם נוסף "ניסחני" (יש הגורסים ניסני משום שעונת קציצתם היא בניסן). מפרש רש"י: "בדניסחני קץ - תמרים של דקל זכר, ואינן מתבשלין בו עולמית, וגודרין אותן בניסן והן מתבשלות מאליהן בכלי כפות תמרים, ולעולם הן קטנות, הלכך, ר' אילעאי לא אפסיד מידי".
מתוך כך שרש"י פירש את הסוגייה שלא כפשט דברי הגמרא ניתן להסיק שלא נהגו לקצוץ את הכפניות הנקביות: "קץ כפנייתא דשביעית - דקל טעון כפניות, והן תמרים קטנים שלא בישלו, וקצץ הדקל לעצים, והפסיד כפניות". העובדה שרש"י פירש שרבי עילאי קצץ את הדקל כולו ולא רק את הכפניות עצמן כפי שמשתמע מלשון הגמרא "קץ כפנייתא" מעידה שלא נהגו לקצוץ אותן למאכל והן נאכלו רק כאשר היה צורך לקצוץ את הדקל כולו מסיבה כלשהי. בניגוד לכך כאשר פירש את מסקנת הגמרא שרבי אילעי קצץ "ניסחני" כלומר פריחה זכרית כתב "וגודרין אותן בניסן והן מתבשלות מאליהן". מהלשון "וגודרין אותן בניסן" משתמע שמדובר במנהג קבוע ולא בארוע אקראי שבו קצצו דקל לעצים. ניתן גם לדקדק מהמונח "גודרין" שהרי לא סביר שקציצת מכבדות מדקל המונח על גבי הקרקע, לאחר שנקצץ לעצים, תקרא "גדירה".
ראו עוד על מעמדן של ה"כפנייתא" במאמר "אדאכלת כפנייתא בבבל".
 |
|
 |
|
תמונה 1. מכבד נקבי של התמר |
|
תמונה 2 . פרחים נקביים |
תמונה 3 - פרח נקבי
כפניות – פירות בוסר
על פי פירוש רש"י בסוגייתנו כפנייתא (או "כופרי") הם תמרי בוסר: "קץ כפנייתא דשביעית - דקל טעון כפניות, והן תמרים קטנים שלא בישלו, וקצץ הדקל לעצים, והפסיד כפניות". מתוך מהלך הסוגייה עולה שמדובר בשלב שבו עטופים המכבדות (תפרחות הדקל) במעטפת של עלים חומים הנקראת מתחל (תמונות 4-6) ובלשון הגמרא "מתחלי": "מתחלי דערלה - שומר הגדל סביבות התמרים בקטנן, כעין פקס הגדל סביבות אגוזי יער הדקות". במהלך התפתחות התפרחות הן מוגנות על ידי המתחלים ("שומר לפרי") הנפתחים לאחר שהפרחים מבשילים וזמינים להאבקה. רש"י בברכות (לו ע"ב) משווה בינם לבין עלי הגביע של פרחי הצלף: "מתחלי - בתמרי כקפרס בצלף" (תמונות 3-4). המתחלים מסיימים את תפקידם לאחר ההאבקה ושלבי ההתפתחות הראשונים של הפירות ולאחר מכן מתייבשים ונושרים ובלשון רש"י: "ושומר פירי אימת הוי בכופרי - כשהן קטנות, וכופרא הוא כפניות, וכשגדילין הוא יבש ונופל, אלמא: כפניות קרויין פירי".
בניגוד למכבדות עצי הנקבה הרי שמכבדות עצי הזכר לא מפתחות פירות אם כי הפרחים היו ראויים לאכילה כמזון נחות: "בדניסחני קץ - תמרים של דקל זכר, ואינן מתבשלין בו עולמית, וגודרין אותן בניסן והן מתבשלות מאליהן בכלי כפות תמרים, ולעולם הן קטנות, הלכך, ר' אילעאי לא אפסיד מידי".
 |
|
 |
|
תמונה 4. מכבד נקבי של התמר עטוף מתחל |
|
תמונה 5. מכבד זכרי עטוף מתחל |
 |
|
 |
|
תמונה 6. מכבדות דקל סגורים במתחל וקשורים |
|
תמונה 7. דקל - פריחה זכרית |
 |
|
 |
|
דקל - מכבד נושא פרי בוסר |
|
|
לעיון נוסף:
מצגת המתארת את האבקת הדקלים בימינו. הוכנה על ידי חנוך פלסר משדה אליהו. לצפיה או הורדה לחץ כאן.
תמר מצוי באתר צמח השדה.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
