מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
כל המטיל מלאי לכיס ת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה
פסחים נג ע"ב
דא"ר יוחנן כל המטיל מלאי לכיס ת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנא' כי בצל החכמה בצל הכסף. ופירש"י במחיצת החכמה יכנס זה שהנההו מנכסיו ע"ש.
והנה יעוי' בספר "ראש דוד" ממרן החיד"א ז"ל בפ' קדושים בד"ה וקרוב לזה וכו' שכ' בשם אביו ז"ל דדקדק בדכ' במדרש ויק"ר (פרשה כה' אות ב') דר' הונא ור' ירמיה אמרו בשם ר"ח בר אבא עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצות אצל בעלי תורה בג"ע, ואית לן תלתא פסוקים, חדא דכ' כי בצל החכמה בצל הכסף וכו'. ויל"ע מה טיבה של חופת בעלי מצות אצל בעלי תורה, דאדרבה חופה זו זילותא היא לגביהו דבעלי מצות אשר לא ראו אור תורה להיות אצל איתני עולם באתרא דזקוקים מפיהם לפידים יהלוכו וכו', ואדרבה אם היו מין במינו (ע"ה עם ע"ה) טפי ניחא להו ולא יתבוששו. וכתב אבי מורי בשם רז"ל דמחזיק ת"ח כיון שהיה סיבה שת"ח למד תורה בשבילו זוכה שמלמדים לו כל התורה שלמד הת"ח, והן הן גופי תורה ומשתמען מילי כצורבא מרבנן הלוך ודבר בד"ת, וזוהי הטיבותא שעושים להם חופה אצל בעלי תורה שגם הם מבינים ויודעים תורה וכו', עכ"ל החיד"א יעו"ש. וכן יעו"ש לקמן בפ' וזה"ב שכ' כנ"ל בשם אביו ובשם ספר "שכחת לקט", ועפי"ז בי' לדאמר מרע"ה "שמח" זבולון בצאתך וגו', דאע"פ שאינך לומד בעוה"ז מ"מ בשכר שאתה מחזיק תורה בעוה"ז תזכה לידע לתורה בעוה"ב ולכן "שמח" זבולון וגו', עכ"ד החיד"א ז"ל יעו"ש.
ונר' דה"נ מבואר בגמ' וברש"י הכא דע"כ שידע הזבולון ג"כ ללמוד תורה דאל"כ אינו שכר לישב במחיצתו דהת"ח, שכן ברור שידברו במחיצתו רק בדברי תורה, וא"כ אם המחזיק לא ידע ש"ס ופוסקים, או עכ"פ שלא ידע מה שיודע הת"ח הזה א"כ אדרבה, גיהנום יהיה לו לישב שם מתוך שלא יבין כלום מה שידברו שם, וע"כ שאם יהיה במחיצתו דאף ידע לתורה ולפלפל וכו' דומיא דהת"ח, והבן בס"ד. וע"ד מש"כ החיד"א בשם אביו ז"ל.
וכן יעוי' מש"כ מרן הח"ח בשמיה"ל [שער התורה פ"ו] בזה"ל, ודע עוד שנמצא בספרים הקדושים שהאדם המחזיק לומדי תורה, אע"פ שהיה ע"ה בעוה"ז, זוכה שלעתיד ידע גם הוא את התורה, ובאמת דבר פשוט הוא, כיון שיש לו חלק בעצם שכר תורתו, וידוע דהתענוגים הגדולים שבג"ע מתהוים מעצם רוחניות התורה, ממילא צריך לידע את התורה וכו', עכ"ל יעו"ש. והוא כש"כ החיד"א. ולדעתי הדבר מפורש בגמ' הכא וברש"י, וכש"נ בטוטו"ד. וכן בויק"ר שם כש"כ אביו דהחיד"א. וכן יעוי' מש"כ הח"ח בשם עולם ח"ב [שער ההתחזקות ספ"ו] ושם ח"א [שער התורה פט"ו], ובספרו אהבת חסד ח"ב [פרק כ' אות ד'] יעו"ש.
וכן יעוי' בספר "תורת יעקב" [להגריח"ס שליט"א] [בסימן רמא' ענף א'] דהביא לרוקח בספרו "סודי רזא", ולספר "מעיל צדקה" (אלף תשה'), ושם (אלף תקסב') דג"כ כ' כן בשם הרב "שפתי ישנים", וכן בספרו "שבט מוסר" (פי"א ס"ז) דע"י שהע"ה מחזיק ביד החכם הוא נעשה בעוה"ב ת"ח כמותו ושוים הם וכו' יעו"ש. וכן הביא לספר "שמע יעקב" עה"ת להגרי"י אלגזי ז"ל (בר"פ בהעלותך) ששמע מפ"ק רבינו חיים בן עטר בעל האוה"ח דלאחר מיתה זוכה שמלמדים אותו תורה הרבה. וכן הביא לחיד"א בספרו ראש דוד שם. וכן הביא לעוד כמה ספרים נכבדים שג"כ כ' כן ע"ש.
והנה יעו"ש בתורת יעקב דמספק"ל אם ילמדו את הזבולון רק את התורה שעזר וסייע לישכר לקנות או שילמדוהו לכל התורה ואף מה שלא למד הישכר מכח עזרתו והחזקתו, ולא האריך שם בזה. אמנם למש"נ מהגמ' ורש"י הכא ומהויק"ר הנ"ל נראה ברור, דילמדוהו תורה הרבה ואף יותר ממה שנלמד מכוחו והחזקתו, ודומיא דהת"ח שיזכה להיות במחיצתו. דהא מבואר שם דיזכה להיות במחיצת הת"ח שהחזיק, וע"כ שאם ילמדוהו רק לתורה שנלמד על ידו והחזקתו ותו לא דעדיין יחשב לו לרעה מה שישב שם ולא למתן שכר, דהא כשידבר הת"ח בסוגיות שלא נלמדו "בסיועו" דאותו עשיר ודאי שהיה "בצער רב" שאינו מבין כלום מה שמדברים שם, "ולגיהנום" יחשב לו, וע"כ נר' דודאי שילמדוהו תורה כפי ידיעת הת"ח שיזכה לישב במחיצתו, לא פחות ולא יותר, והבן בס"ד.
וכן יעו"ש בחיד"א שכ' בתו"ד בשם חז"ל בזה"ל, כיון שהיה סיבה שת"ח למד תורה בשבילו זוכה שמלמדים לו כל התורה שלמד הת"ח וכו', עכ"ל. והיינו שיזכה לידע לכל מה שהת"ח למד בעלמא, ולא רק מה שנלמד מכוחו ועזרתו. אולם אפשר דכוונתו איפכא, דילמדוהו כל התורה שלמד הת"ח בסיועו ועזרתו, ולא כל התורה שלמד בעלמא, וא"כ אינו מוכרח דכוונתו כדכתבנו. אולם כיון דמוכרחים לפרש כדכתבנו שילמדוהו כפי ידיעת הת"ח בעלמא דאל"כ אכתי "יצטער" וכו', א"כ ע"כ דזהו אף כוונת החיד"א שם, ודו"ק.
