הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"קא סלקא דעתך"

פסחים ב ע"א

גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש
 

1.
הגמרא מסבירה את דעות רב הונא ורב יהודה. בדרך כלל הביטוי "קא סלקא דעתך" מעיד שההסבר לא מתקבל למסקנה, והנה בסוגייתנו ההסבר בדברי רב יהודה כן נשאר אף למסקנה ש"אור" משמעותו "לילי" ו"לילי ממש". ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ז, שבגלל זה רש"י אולי משנה את הגירסא כאן ולא גורס את הביטוי "לילי ממש" [כלומר, שהגמרא לא מסבירה כאן את דברי רב יהודה אלא רק את דברי רב הונא] כי היא לא דנה בדברי רב יהודה.

2.
אולם תוס' מעיר על כך:
תוספות מסכת פסחים דף ב עמוד א:

קא סלקא דעתך מ"ד נגהי וכו' - לא נקט קס"ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש"ה אין לשבש הספרים.

תוס' חולק על רש"י ומשאיר את הגירסא כבסוגייתנו, ואומר שהחלק המוסב על דברי רב יהודה הובא רק "אגב אורחיה". כלומר, מכיון שלגבי רב הונא באמת מדובר בהסבר ראשוני שלא לפי המסקנה, ולכן ביחס לזה מתאים הביטוי "קא סלקא דעתך", ולכן נשאר ביטוי זה גם לגבי רב יהודה. יוצא שלפעמים הגמרא משתמשת עם ביטוי "לא מתאים" רק כדי לשמור על "סימטריה".

3.
וראה ב"ילקוט ביאורים", שם, בשם הצל"ח, שבאמת גם לרב יהודה מדובר בהסבר ראשוני ולא למסקנה, כי עכשיו הגמרא חושבת שכוונת רב יהודה היא שמתחיל בלילה ממש, ובאמת לפי המסקנה כוונתו היא, שהזמן הוא מעט קודם הלילה כשיש עדיין מעט אור.
\