סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא – כלנית מצויה

 

"וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא" (פסחים, לה ע"א).

פירוש: וְכֵן הָיָה ר' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: קְרָמִית שאף היא מין ממיני דגני הבר חַיֶּיבֶת בַּחַלָּה כשם שיש להפריש חלה לכהן מעיסות של שאר מיני דגן. ושאלו: מַאי [מהי] קְרָמִית זו? אָמַר אַבַּיֵי: היא הצמח הקרוי שִׁיצָנִיתָא, אף שם זה לא היה ידוע לכל, ושאלו מַאי [מהי] שִׁיצָנִיתָא זו? אָמַר רַב פַּפָּא: שִׁיצָנִיתָא דְּמִשְׁתַּכְּחָא בֵּינֵי כַּלָּנִיתָא [השיצנית הנמצאת בין הכלניות] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: כלנית מצויה          שם באנגלית: Crown Anemone         שם מדעי: Anemone coronaria

שם נרדף במקורות: כלניתא           שמות בשפות אחרות: ערבית - שקאא'ק א-נעמאן


הנושא המרכזי: לזיהוי הכלניתא


החוקר הרב ע. לב (1854-1944) זיהה את הכלניתא (בגירסאות אחרות: כלוניתא או כלונייתא) כצמח הנקרא בימינו בשם כלנית (Anemone) (תמונות 1-4). הלכסיקוגרפים הסוריים רשמו כי הצמח הקרוי ביוונית אנמונה קרוי בסורית כלוניתא כלומר הכלה הקטנה. השם ניתן לצמח נפוץ זה, שהיה מוכר היטב, משום צורתו הנאה. על פי פירושו של האבן עזרא הרי ששמה העברי של הכלנית הוא "נעמנים". בישעיהו (יז י') נאמר: "כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמורת זר תזרענו". מפרש האבן עזרא: "נעמנים – כמשמעו בלשון קדר והוא צמח שיצמח מהרה וכו'". "לשון קדר" היא הערבית שבה הכלנית נקראת "שקאא'ק א-נעמאן". כוונת הפסוק לומר שכתוצאה מעונש הגלות הכרמים ינטשו ולכן יתפשט בהם צמח הכלנית. הרמב"ם (פיהמ"ש, כלאים פ"ה מ"ח) זיהה את הכלנית עם "שושנת המלך" ("שפתו שפת פרח שושן כתיב ביה").
 

   
תמונה 1.  כלנית מצויה – פרח בשלב צעיר   תמונה 2.  כלנית מצויה – פרח בשלב הבוגר

 

   
תמונה 3.  כלנית מצויה – מופע כחול   תמונה 4.  כלנית מצויה – מופע סגול

  
הערוך (ערך "שצנית") פירש: " ... כולניתא פפאבר"ו עשב הוא עגול כמו כדור ובתוכו זרע. פ"א שיצניתא חטה דקה כולניתא מיקולי". פפאבר"ו (Papaver) הוא השם ביוונית ולטינית של הפרג הדומה מאד לכלנית (תמונה 5). בשפות אירופאיות בנות ימינו הוא נקרא Papaver או נגזרות של שם זה. לדעת הרב קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "כלניתא") חלה החלפה בין הכלנית והפרג בגלל הדמיון ביניהם. הוא סבור שגם הפירוש השני המובא בערוך ("מיקולי") מתייחס לפרג משום שזה שמו ביוונית. כך פירש גם רש"י (פסחים, לה ע"א): "כלניתא - מ"ק בלעז". במסכת ראש השנה (יג ע"ב) פירש רש"י: "פרגין - מק"ו בלעז". מ"ק ומק"ו הם כנראה קיצור של מיקולי שהוא הפרג. בפירוש הר"ש (שביעית, פ"ב מ"ז) אנו מוצאים: "פרגין - פירש בערוך מקום בלשון כנען (1). והוא כעין רמון מלא זרע והזרע מתקשקש בקליפתו כעין שומשמין". לעומת זאת הריבמ"ץ (שם) גרס "מקו" כגירסת רש"י: "הפרגין - פירש בערוך מקו בלשון כנען ובלשון ערבי כשכש, והוא ענין רמון, אבל לא עגול כמוהו, ומלא זרע כחרדל, וכשמנענעו קורא קיש קיש, וכשינקב יוצא הכל מן הנקב והוא מתוק ועושין ממנו שמן כמו השמשמין". באור זרוע (חלה, סימן רט"ז) הגירסה: "פרגין פי' בערוך מקוביצ"ה בלשון כנען. ובלשון ערבי כשכ"ש". makowica בפולנית הוא הפרג וכן גםmak בפולנית, הונגרית וסלאווית. השם התגלגל בגרמניה מ – maho עד לשם Mohn של ימינו. השם הערבי כשכש מופיע גם ברמב"ם בפיהמ"ש (חלה, פ"א מ"ד): "ופרגין - אלכ'שכ'אש". ח'שח'אש הוא הפרג בערבית בת ימינו (2).

תאור הפרגין במפרשים מתייחס לפרי הפרג שהוא הלקט יבש שבתוכו זרעים קטנים בצבע שחור (תמונה 6). כאשר מנערים את הפרי הוא משמיע קולות נקישה כרעשן ("וכשמנענעו קורא קיש"). ההשוואה שעורך רש"י לזרע החרדל היא רק לגבי גודל הגרגירים אך לא לצבעם. ייתכן ובגלל הצבע השחור של זרעי הפרג חלק מהמפרשים החליפו את הפרג בקצח (או אולי להיפך). שאלה שאין לי עליה מענה היא מה הקשר בין השיצניתא, שעל פי הזיהויים המקובלים הם הזון או השלמון הסורי, לבין הכלנית או הפרג. הזון והשלמון נחשבים לצמחים הנפוצים בעיקר בשדות חיטה ומותאמים למקצב פעילות הקציר והזריעה בשדות אלו (ראו במאמר "קרמית חייבת בחלה"). 
 

       
תמונה 5.  פרג אגסני – פרחים, כפתורי פריחה והלקטים   תמונה 6.  פרג אגסני – הלקטים

  


(1) בימי הביניים השתמשו היהודים בשמות מתוך התנ"ך עבור ארצות רבות באירופה וסביבתה. הונגריה נקראה ארץ הגר ובוהמיה נקראה בשם "ארץ כנען". יש המשייכים את השם לקשר בין המילה "סלאבים" ו"עבדים" הקשורה לכנען. קאהוט במבוא לספר ערוך השלם, כותב כי לשון כנען המוזכר בכמה מקומות בפירוש רש"י, הוא כינוי לשפה סלאבית ובייחוד לשפה המדוברת בארץ בוהמיה. בזיהוי המדוייק של "לשון כנען" קיימות דעות שונות אך לענייננו די אם נתייחס אליה כאחת משפות מרכז אירופה.
(2) תודה לרב ד"ר חנוך גמליאל על התרגום מערבית.
 

  

רשימת מקורות:

ח. י. קאהוט, הערוך השלם, חלק ד', ערך "כלניתא".

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה":  "כלנית מצויה", "פרג אגסני".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר