פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"אלא פורס עליה את הבגד"
כיצד יש לנהוג שעה שיוצאים ורוצים להשאיר ספר פתוח?
עירובין צח ע"א
כתב הב"ח (יו"ד סימן רע"ז) שמהירושלמי (מגילה פרק א' הלכה ט') משמע שלא ילך אדם לחוץ ויניח הספר פתוח אם אין עליו. מפה והש"ך (שם ס"ק א') הוסיף על דבריו שכן מוכח גם בסוגייתנו. וסיים הש"ך "וידוע לחכמי האמת שיש מלאך אחד נקרא ש"ד והוא ש'ומר ד'פין על מי שמניח ספר פתוח ויוצא שמשכח תלמודו".
והנה הפתחי תשובה (יו"ד סימן רס"ב ס"ק י"ז) כתב בשם "חמודי דניאל" (כת"י) "מי שרוצה להניח ספר בתוך ספר בכדי שלא יהא צריך לחפש אחר כך מקום לימודו נראה לאסור". והוסיף על זה ה"ישועות חכמה" (סימן כ"ז ס"ק נ') ומטעם זה לא יכסה בספר אחר כשיוצא לחוץ רק צריך לפרוס מפה.
אמנם מנהג העולם שמשאירים הספר פתוח ומניחים עליו ספר אחר סגור ובשו"ת "שלמת חיים" (ממרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, סימן תקס"ח) כתב שאפשר ללמוד זכות שהוא לשעה קלה וכיון שיש היכר שוב לא נקרא בזיון עכ"ד.
אבל מהנכון שלא יניח תורה או נביאים או כתובים על גמרא. שכן אם החומש משמש את הגמרא, נמצא שמשתמש עם דבר שקדושתו יותר לדבר שקדושתו פחות. ולכן יניח גמרא אחרת או ספרי ראשונים או שולחן ערוך וכדומה.
אבל יותר טוב הוא, אם יכול להכניס משהו בספר שלא יצטרך לדפדף אח"כ ולסגור הספר וכמו שסיים בשו"ת "שלמת חיים שם " ובכל זאת היותר טוב לסגור הספר". אמנם אם קשה לו או שלומר בבית המדרש שיתכן שאדם אחר יקח הגמרא כשיהיה סגור יעשה כנ"ל (היינו שיניח איזה ספר שקדושתו כקדושת הגמרא או אותו ספר אותו ברצונו להשאיר פתוח).
[מתוך תשובת הגאון רבי לוי רבינוביץ שליט"א בעל "מעדני השולחן"]
