הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כדשנינן מעיקרא
עירובין צו ע"א
והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי. דתנא קמא סבר: שבת זמן תפילין הוא, ורבן גמליאל סבר: שבת לאו זמן תפילין הוא. ואיבעית אימא: דכולי עלמא - שבת זמן תפילין הוא. והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי. תנא קמא סבר: לצאת בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לא בעי כוונה.
ואיבעית אימא: דכולי עלמא לצאת לא בעי כוונה. והכא, לעבור משום בל תסיף קמיפלגי. דתנא קמא סבר: לעבור משום בל תסיף - לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור משום בל תסיף - בעי כוונה. ואיבעית אימא: אי דסבירא לן דשבת זמן תפילין - דכולי עלמא לא לעבור בעי כוונה, ולא לצאת בעי כוונה. והכא בלעבור שלא בזמנו קמיפלגי. תנא קמא סבר: לא בעי כוונה, ורבן גמליאל סבר: לעבור שלא בזמנו - בעי כוונה. - אי הכי, לרבי מאיר זוג אחד נמי לא! ועוד: הישן בשמיני בסוכה ילקה! - אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא.
ומאן שמעת ליה שבת זמן תפילין - רבי עקיבא. דתניא: +שמות י"ג+ ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה -...
1.
רש"י מסכת עירובין דף צו עמוד א:
מחוורתא כדשנינן מעיקרא - בשבת זמן ולאו זמן תפילין הוא, קא מיפלגי.
ומאן - תנא דשמעת ליה דאמר: שבת זמן תפילין, דמוקים מתניתין אליביה.
רש"י מסביר שהגמרא חוזרת בה מכל שאר ההסברים ומאשרת רק את ההסבר הראשון בהסבר המחלוקת במשנה בין תנא קמא לרשב"ג, שתנא קמא סובר ששבת הוא זמן תפילין ורשב"ג חולק.
2.
וראה ב"מתיבתא", הערה טו, שמסביר שרש"י לא פרש שרק ההסבר האחרון נדחה אבל אפשר להסביר כשאר ההסברים. והנימוק שרש"י מפרש דווקא שחוזרים להסבר הראשון הוא מהעובדה שהגמרא מתחילה דיון בפני עצמו כדי להוכיח מיהו התנא שסובר כתנא קמא במשנתנו ששבת הוא זמן תפילה, ומתוך כך מובן שבזה חלוקים התנאים במשנתנו.
3.
ואפשר לומר שרש"י מפרש שמדובר שחוזר אל ההסבר הראשון בגלל הביטוי "אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא" בהדגשה על המילה "מעיקרא", שמשמעו הוא "הראשון". כי אם היה מדובר שחוזר אל כל שלושת האפשרויות הקודמות יכול היה לומר רק: "אלא מחוורתא כדשנינן" ללא המילה "מעיקרא"!
4.
ויש להעיר: אם את הביטוי "כדשנינן מעיקרא" כתב עורך הגמרא הרי שהראיה לעיל לפירוש רש"י לא מוכח שהרי הדיון בהמשך הסוגיה נעשה כנראה על ידי חכמי "בית המדרש" ולא על ידי "עורך הגמרא". אולי כך יסבור הריטב"א שמסביר שחוזרים אל כל האפשרויות הקודמות ולאו דווקא אל הראשונה.
