|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
המוצא תכלת בשוק – ארגמון קהה קוצים
"אמר רבי אלעזר: המוצא תכלת בשוק, לשונות פסולות, חוטין כשרין. מאי שנא לשונות דאמר: אדעתא דגלימא צבעינהו. חוטין נמי, נימא: אדעתא דגלימא טוינהו? בשזורים. שזורים נמי, נימא: אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו! במופסקין, דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי" (עירובין, צו ע"ב).
פירוש: אָמַר ר' אֶלְעָזָר: הַמּוֹצֵא תְּכֵלֶת בַּשּׁוּק, אם מצא את התכלת בצורת לְשׁוֹנוֹת שהן רצועות של צמר סרוק וצבוע פְּסוּלוֹת לציצית, כי דרוש שתהא עשיית פתיל התכלת לשם מצות ציצית, ושמא נצבעו הלשונות לשם נתינתן בבגד אחר. אבל אם מצא חוּטִין כְּשֵׁרִין, שמן הסתם לצורך ציצית נעשו. ומקשים: מַאי שְׁנָא [במה שונה] לְשׁוֹנוֹת שאסרנום, שאָמַר: משום שחוששים ואומרים שמא אַדַּעֲתָא [על דעת] לעשות מהן גְלִימָא צָבְעִינְהוּ [צבע אותן], ואם כן חוּטִין נַמִי, נֵימָא: אַדַּעֲתָא דִּגְלִימָא טָוִינְהוּ [גם כן, נאמר: על דעת לעשות מהם גלימא טוה אותם] ומשיבים: מדובר כאן בחוטים שְׁזוּרִים, שאין דרך להשתמש בהם לאריגה. ומקשים: שְׁזוּרִים נַמִי, נֵימָא: אַדַּעֲתָא דְּשִׁיפְתָּא דִּגְלִימָא עָיְיפִינְהוּ [גם כן, נאמר: על דעת להניחם בשפת הגלימה שזרם] שיהיו כקישוט לה! ומשיבים: בְּמוּפְסָקִין, שהיו חוטים שזורים אלה מופסקים וחתוכים חוטים חוטים קצרים כציצית. דְּכוּלֵּי הַאי [שכל כך] וַדַּאי לֹא טָרְחִי אֱינָשֵׁי [טורחים אנשים] בגדילי גלימה לעשותם כעין ציצית (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו במאמר "ונתנו על ציצית הכנף, מין כנף, פתיל תכלת" (נזיר, נח ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
לנושאים נוספים העוסקים בארגמון קהה קוצים (תכלת) - הקש/י כאן.
לעיון נוסף:
ספריית עמותת פתיל תכלת.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
