פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"אגב חורפיה לא עיין בה"
עירובין צ ע"א
בספר 'עליות אליהו' (לקורות חייו והנהגותיו של הגר"א) מובא בשם הגר"ח מוואלוז'ין כי "הרב החריף מהר"ר צבי מסיאמטיץ תלמיד הגר"א, היה נוהג ללמוד על דרך החריפות. וכשנדפס האורים ותומים להגאון ר' יהונתן אייבשיץ היה שמח מאוד בפלפוליו החריפים ולא זז מחבבו לפני הגר"א. אמר לו הגאון "בחר איזה חידוש מספר אורים ותומים והגד לפני". וכאשר הציע לפניו דבר חריף וטוב מהתומים, ענהו הגר"א: "אם באנו לפלפל כן הרי אפשר להוסיף כהנה וכהנה". והאריך לו במילי דחדודי במהירות רבה, עד שכמעט קצרה יד שכל החריף להשיג הכל. וכה סיים רבינו הגר"א: "כשלומדים באופן זה יוכל האדם לטעות בעעצמו, לאחר שבכל יום ויום יוסיף חידוד על חידוד ויוכל לחשוב כי הולך וגדל ויבוא לידי גסות הרוח להתגאות בחריפותו ולהעריך את עצמו שהוא כדי לדבר נגד המחברים הראשונים ז"ל. אבל כשלומדים תורה על דרך העיון האמיתי כדרכם של הראשונים ז"ל, אזי מתרגלים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו נגד הראשונים ז"ל, כי מה שאנו מתייגעים זמן רב מוצאים אחר כך שרש"י ושאר הראשונים ז"ל הרגישו בזה ותירצו לפי דרכם בקודש במילים קצרות".
*
בענין אחר לחלוטין השתמש מרן הגאון רבי משה פיינשטיין בסברה זו שהחריפות עלולה להעביר את האדם על דעתו. היה זה כאשר נשאל אם יש להאריך את חייו של חולה המתייסר מרות ואין כל דרך להקל את ייסוריו וכה פסק ( 'אגרות משה' חושן משפט ב, עד), "ופשוט שאף רופאים מומחים גדולים כשאין יודעין לרפאות מחלה זו שיש בהחולה אין להם ליתן רפואות שאין מרפאין ולא מקילין היסורין ואין מחזיקין כח החולה שיוכל לסבול, ורק אם נשקט רוחו דהחולה במה שיתן לו הרופא איזה דבר צריך ליתן לו כדחזינן שתיקנו חכמים שתועיל מתנת שכ"מ בדברים בעלמא מטעם זה. אבל אין לסמוך אפילו על רופאים הרבה שלא תועיל שום רפואה בעולם, אלא צריך להביא כל הרופאים שאפשר אף רופאים קטנים מאלו שהיו אצל החולה, כי לפעמים מכווין רופא קטן יותר מהגדולים כי אף בענינים אחרים מצינו שלפעמים לפום חורפא שבשתא - שדבר פשוט נעלם מחכם יותר גדול וחכם קטן ממנו נתכווין לדין האמת וגם בעניני רפואה שייך זה עוד יותר. ובפרט ברופאים שלא כל כך ברור לעלמא מי הוא הגדול, וגם לאו מכל רופא אדם זוכה להתרפאות".
