הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי
עירובין פח ע"א-ע"ב
משנה. חצר שהיא פחותה מארבע אמות, אין שופכין בתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה. בין מבחוץ בין מבפנים, אלא שמבחוץ צריך לקמור, מבפנים אין צריך לקמור.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים - שופכים לתוכו מים בשבת.
וחכמים אומרים: אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב, אבל שופך הוא לגג, והמים יורדין לביב. החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות. וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו, מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה, את שעשו עוקה - מותרין, את שלא עשו עוקה - אסורין.
גמרא. מאי טעמא? אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום, בארבע אמות - אדם רוצה לזלפן,
פחות מארבע - שופכן. אי דעביד עוקה - שרי, אי לא - אסור.
רבי זירא אמר: ארבע אמות - תיימי, פחות מארבע אמות - לא תיימי.
מאי בינייהו? - אמר אביי: אריך וקטין איכא בינייהו.
תנן: חצר ואכסדרה מצטרפין לארבע אמות. בשלמא לרבי זירא - ניחא, אלא לרבה קשיא! –
תרגמא רבי זירא אליבא דרבה: באכסדרה מהלכת על פני כל החצר כולה.
תא שמע: חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות - אין שופכין לתוכה מים בשבת. בשלמא לרבה - ניחא, אלא לרבי זירא קשיא! –
אמר לך רבי זירא: הא מני - רבנן היא,
ומתניתין רבי אליעזר בן יעקב היא.
ומאי דוחקיה דרבי זירא לאוקמה למתניתין כרבי אליעזר בן יעקב? –
אמר רבא: מתניתין קשיתיה; מאי איריא דתני חצר שהיא פחותה, ליתני חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות! אלא לאו - שמע מינה דרבי אליעזר בן יעקב היא, שמע מינה. –
והא מדסיפא רבי אליעזר בן יעקב, רישא לאו רבי אליעזר בן יעקב! - כולה רבי אליעזר בן יעקב היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני:
חצר שהיא פחותה מארבע אמות - אין שופכין לתוכה מים בשבת, הא ארבע אמות - שופכין, שרבי אליעזר בן יעקב אומר: ביב הקמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת.
1.
הגמרא מביאה למסקנה שכל המשנה היא כדעת רבי אליעזר בן יעקב ולא כדעת חכמים וכברייתא.
2.
נחלקו הפוסקים כמי ההלכה.
3.
יש שפוסקים כרבי אליעזר בן יעקב מכמה נימוקים:
3.1
על פי הכלל שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב במשניות מפני ש"משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי".
3.2
על פי הכלל שהלכה כמיקל בעירוב. ודעתו במשנתנו היא המקילה.
4.
ומי שחולק ופוסק כחכמים:
4.1
אין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב נגד רבים. אמנם הראשונים אומרים שהכלל תקף גם כנגד רבים.
4.2
הכלל שהלכה כמיקל בעירוב חל רק בדיני דרבנן, ואילו בסוגייתנו הרי יש חשש שהמים יצאו לרשות הרבים וזה איסור דאורייתא.
4.3
הגמרא בעמוד ב מקשה על רבי זירא מדוע יש להעמיד את המשנה כראב"י. משמע שאין כלל הכרח שהלכה כמותו, כי לולא זאת פשוט שרבי זירא רצה להעמיד את המשנה בהתאם לפסק ההלכה - כראב"י.
4.4
ראה על כל הנ"ל ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד צח-צט, קד.
5.
ולגבי הביטוי "חיסורי מחסרא והכי קתני" בסוגייתנו הכוונה לכך, שהגמרא מקשרת בין שני חלקי המשנה על ידי הוספת משפט מקשר [משפט ניגוד] ואות הקישור "ש...", כלומר שהסיפא היא נימוק לקטע החסר ברישא.
