הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"כדאמר רב..." נאמר על ידי עורך הגמרא

עירובין  פד ע"א

תנן: אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו, כל שגבוה עשרה טפחים - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. קא סלקא דעתך, מאי מרפסת -
בני עלייה. ומאי קרו לה מרפסת - דקסלקי במרפסת. אלמא; כל לזה בשלשול ולזה בזריקה - נותנין אותו לזה שבשלשול! - כדאמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. הכא נמי: לאותן הדרין במרפסת. - אי הכי, אימא סיפא: פחות מכאן - לחצר, אמאי? לזה בפתח ולזה בפתח הוא! - מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: במה דברים אמורים - בסמוכה, אבל במופלגת, אפילו גבוה עשרה טפחים - לחצר. מאי לחצר? אילימא לחצר ושרי; אמאי? רשותא דתרוייהו הוא! אלא מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין. הכא נמי, מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין, שמע מינה.
תנן: חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. אמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת.
 
1.
בתחילה הגמרא מקשה על רב ותרצה על פי דברי רב הונא ["כדאמר רב הונא"]
בסוף הקטע "תנן" - הגמרא שוב מקשה על רב ממשנתנו ורב הונא מיישב.

2.
ויש לשאול: מדוע הגמרא לא הקדימה את השאלה השניה על רב עם תרוצו "המקורי" של רב הונא...

3.
חידושי הריטב"א מסכת עירובין דף פד עמוד א: [מובא גם ב"מתיבתא", הערה ח]

ת"ש חוליית כו'. פירוש וקושיין הכא כקושיין דלעיל דקס"ד דמאי מרפסת בני עליות ומפני שהזכרנו זה למעלה קצרו בכאן, והא איתמרא מעיקרא בבי מדרשא מדאמרינן לעיל כדאמר רב הונא
אלא שרבינא ורב אשי כשחברו התלמוד סדרו הקושיות כסדר המשנה ויש כיוצא בזה הרבה בתלמוד.

הריטב"א מסביר שבבית המדרש של האמוראים רב הונא תירץ קודם את הקושיה השניה [ולכן שם נאמר "אמר רב הונא"] ורק אחר כך דנו בשאלה הראשונה בסוגייתנו, אולם רב אשי ורבינא ["עורך הגמרא"] סידרו את הקושיות לפי סדר הופעת הדברים במשנה, ולכן התרוץ הראשון בסוגייתנו פותח בביטוי "כדאמר רב הונא"].

4.
אבל יש עדיין להקשות: למה באמת רב הונא עצמו לא יישב את הקושיה הראשונה בעצמו לפני שתרץ באותו תרוץ עצמו את הקושיה השניה!

5.
ונראה לומר:
יתכן שרב הונא באמת חשב שאת הקושיה הראשונה ניתן ליישב באופן שונה [?], ורק "עורך הגמרא" החליט לתרץ באותו תרוץ שרב הונא תרץ את הקושיה השניה.

6.
נוסיף שאלה שמתאימה להרבה מופעים בש"ס: כאשר אמורא מאוחר מתרץ קושיה על אמורא מוקדם יותר כיצד דנו בפועל אותם האמוראים הראשונים שחלקו בדבר [רב ושמואל בסוגייתנו], הרי אם לא ידע רב מה התרוץ על שיטתו האם חזר בו?

7.
אלא יש לומר, שגם רב עצמו תירץ את הקושיה על שיטתו בדיוק כדברי רב הונא [ויתכן אף שרב הונא עצמו שמע זאת מרבו "רב"], אלא, שמסיבה כלשהי תרוץ זה "נרשם" על שמו של התלמיד - רב הונא!

7.1
ואולי לפי זה נוכל לומר שדווקא הביטוי "כדאמר רב הונא" מלמד שרב עצמו תירץ את הקושיה "כדאמר רב הונא" - כמו שרב הונא הסביר את דברי "רב". ובתרוץ השני הוזכר רב הונא באופן רגיל "אמר רב הונא", כי "רב" עצמו לא היה צריך בכלל ליישב, כי היה ברור לו שתלמידיו יבינו בעצמם שכך יש ליישב את דבריו!

8.
לפי הדברים הנ"ל יוצא, שמהלך הגמרא בסוגייתנו כן מתאר את ההשתלשלות ההיסטורית - בבית המדרש של האמוראים בתקופת רב שמואל ורב הונא - לפי הסדר הכרונולוגי, וללא התערבות "עורך הגמרא"!