הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "אימתי"; רבי יהודה - שיטה
עירובין פא ע"ב - פב ע"א
אמר רבי יהודה במה דברים אמורים וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד אלא, כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין - הלכה כמותו. אמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטלו קורותיו או לחייו? - אמר ליה: בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: הלכה מכלל דפליגי? והאמר רבי יהושע בן לוי: כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי ובמה במשנתנו - אינו אלא לפרש דברי חכמים! - ולא פליגי? והא אנן תנן: נתוספו עליהן - מוסיף ומזכה וצריך להודיע! - התם בחצר שבין שני מבואות. - והאמר רב שיזבי אמר רב חסדא: זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על רבי יהודה! - אלא:
גברא אגברא קא רמית? - מר סבר: פליגי, ומר סבר לא פליגי.
1.
למסקנת הגמרא שמואל סובר שרבי יהודה וחכמים חלוקים – כאשר הניסוח של רבי יהודה הוא "במה דברים אמורים".
וריב"ל סובר שרבי יהודה בא לפרש את דברי חכמים.
2.
כמה הערות:
2.1
מדוע רק לגבי התנא "רבי יהודה" יש דקדוק בשני הלשונות "אימתי" ו"במה דברים אמורים"?
2.2
מדוע הגמרא תרצה רק בסוף הסוגיה "גברא אגברא קא רמית"? [כלומר, כיצד אתה מקשה מאמורא על אמורא] הרי דבר זה ברור שאין להקשות מאמורא על אמורא שהרי הם רשאים לחלוק זה על זה?
2.3
מדוע שמואל פסק במפורש כרבי יהודה אם ישנו כלל כללי, שבעירוב תמיד הלכה כרבי יהודה.
3.
ונראה להסביר:
כנראה שלרבי יהודה ["רבי יהודה בר אילעי" תלמידו של רבי עקיבא] היתה שיטה להתמקד בהסברת דברי תנאים קדומים לו.
הביטוי "אימתי" כ- 56 מופעים במשניות.
ובמובן של הגבלת הדין הקודם מובא בדברי רבי יהודה – 15 פעמים
יש כמה פעמים – בדברי חכמים
יש כמה פעמים בודדות בשם רבי שמעון ורבי יוסי
יש כמה פעמים שנאמר על ידי "סתם משנה"
ויש כמה פעמים שלא במשמעות של סייג לדברים שנאמרו במשנה לפני הביטוי "אימתי".
4.
הראשונים מסבירים שהכללים הנ"ל - כל אחד לפי שיטתו - תקפים רק במשנה [ויש שגורסים בגמרתנו "כל מקום שאמר רבי יהודה במשנתנו..." ] ולא בברייתא.
4.1
האחרונים מסבירים שלפי הכללים בסוגייה יוצא שאם במשנה לא מופיע "אימתי" ולא מופיע "במה דברים אמורים" בדברי רבי יהודה, משמע שלא בא לפרש אלא לחלוק. אומר הט"ז [או"ח רנה ס"ק ב], שלא בהכרח כך, אלא הכל תלוי לפי העניין.
5.
מדוע דווקא התנא רבי יהודה בר אילעאי הוא זה שמשתמש בביטויים האלה במשנה? ברוב הפעמים הביטוי במשנה "אימתי" נאמר על ידי רבי יהודה, והביטוי "במה דברים אמורים" נאמר ללא שם תנא.
מופיע "אמר רבי אלעזר אימתי? במקום שיש עוררין" [כתובות פרק ב משנה ח] – כיצד נפרש זאת?
6.
כנראה שזה היה אחד ממאפייני סגנונו של רבי יהודה בר אילעי.
אבל נראה, אולי, שיש כאן גם הדגשה [לפי רוב הפרשנים שאומרים שהביטוי, למסקנה, בא לפרש] שרבי יהודה בא לפרש את חכמים, כדי למסור הלכה מדוייקת.
7.
כמו כן כיון שמדובר בשאלה הסטורית-עובדתית מה התכוון רבי יהודה בביטוייו המיוחדים – לחלוק או להסביר את קודמיו – לכן מנסה הגמרא שלא תהיה סתירה בין דברי אמוראים מאוחרים כשהם מסבירים את שיטת רבי יהודה, ורק כשאין ברירה היא מסיימת בביטוי כבסוגייתנו "גברא אגברא קרמית"? – זאת אומרת, שיש מחלוקת אמוראים מה התכוון רבי יהודה בביטוי המיוחד לו - "אימתי".
8.
יתכן שהכלל שהלכה כרבי יהודה בעירוב תקף רק כשברור שבא לחלוק ולא כאשר רק מתוך דיוק מלשון מיוחדת משתמע שבא לחלוק. וראה ב"ילקוט ביאורים", עמוד ו, הערה פט, שרק בהלכות קניית עירוב הלכה כרבי יהודה, וזו היא כוונת הגמרא כאן.
9.
ונראה לומר, שאולי ניתן לומר דבר חדש: "רבי" הוא זה ששיבץ את הביטויים "אימתי" ו"במה דברים אמורים" בדברי רבי יהודה כדי ללמדנו כיצד הוא – "רבי" פוסק, ואמנם רשאים האמוראים לפסוק באופן אחר, ולכן בא שמואל ומאשר שהלכה במשנתנו כרבי יהודה!
