סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 828
"לא אמרן אלא שאין בשיפוע טפח"
עירובין קב ע"א-ע"ב
ובאופן כזה כילת חתנים מותר לנטותה בשבת. ולעיל לענין כיפי דארבא – מוטות (מכופפים מעל הספינה) כאשר אין בין מוט למוט מרחק ג' טפחים נחשב הרווח כסתום (לבוד) ומותר לפרוס עליהם מחצלת. ולפיכך מקשים תוס' שבכילת חתנים העשויה מכמה כילות כ"א פחות מטפח (ציור ברש"י בע"ב) מדוע שלא נצרף את כל הגגות (ע"י לבוד) כך שבגבהה יהיה יותר מטפח ותאסר. אומרים תוס' חדוש מענין. כאשר למדנו שאנו מצרפים את אותם כיפי דארבא היה זה לקולא ולא לחומרא, אנו מחשבים אותם לגג ויהיה מותר לפרוס עליהם מחצלות, שאין זה אלא מוסיף על אהל ארעי אבל אצלנו בכילת החתנים רוצים אנו להשתמש בלבוד כדי לאסור לנטות את הכילה, על זה אומרים התוס': שאין זה מסתבר "שיחשב בכי האי גוונא עשיית אהל לאסור עליו לעשות בשבת, דאטו יהיה אסור לנטות בשבת שני חוטין תוך שלושה משום עשיית אהל", ולכן צודק רש"י בצייורו שבמקרה כזה תהיה מותרת כילת החתנים גם לנטותה וגם לפורקה. דברי תוס' אלו משמשים לשאלה הלכתית מעשית ביותר, בה עשוי להתקל כ"א, שסוכה שנמצאת מתחת למרפסת שיוצאים ממנה חבלי כביסה, שעוברים מעל הסוכה, ואין בין חבל לחבר יותר מג' טפחים, נמצא שמעל לסוכה ישנו משטח של סכך פסול, אבל מדברי תוס' מתבאר שאין אומרים לבוד להחמיר, נוכל להתיר את הסוכות הנמצאים תחת חבלי הכביסה.
חשוב לציין שתוס' במס' סוכה יז. מסתפקים כאילו בדבר, שם בד"ה "אילו" כותבים תוס' ספק כזה "יש להסתפק סכך פסול שני טפחים וסכך פסול שני טפחים ואוויר מפסיק ביניהם בפחות מ- 3 טפחים, מי נימא בשני הפסולים מצטרפים לארבעה (לפסול את הסוכה) ושמא כיוון דאויר מפסיק בינתיים לא מצטרפי או שמא כיון דאין באויר שלושה מצטרפים" והתוס' מסיימים שם היכא דליכא בה פסולין ד' ואויר פחות מג' מפסיק ביניהם (ז"א אם יש בסכך הפסול רק טפח ועוד סכך פסול 2 טפחים ואויר ביניהם טפח אין האויר משלים לארבעה) דלא אמרינן לבוד להחמיר, כך שלגבי חבלי הכביסה יש בודאי מקום להסתמך על דברי התוס' אצלנו ובסוכה שאין מקום להחמיר באותם סוכות הנמצאים תחת חבלי הכביסה.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
