הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: רב אשי ובית דינו / "דאמרי תרוייהו"

עירובין  עח ע"א

אמר רב הונא: עמוד ברשות הרבים, גבוה עשרה ורחב ארבעה, ונעץ בו יתד כל שהוא - מיעטו.
אמר רב אדא בר אהבה: ובגבוה שלשה.
אביי ורבא דאמרי תרוייהו: אף על פי שאין גבוה שלשה. מאי טעמא - לא משתמש ליה.
רב אשי אמר: אפילו שגבוה שלשה, מאי טעמא - אפשר דתלי ביה מידי.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מלאו כולו ביתדות מהו? –
אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רבי יוחנן: בור וחולייתה מצטרף לעשרה? ואמאי? הא לא משתמש ליה! אלא מאי אית לך למימר - דמנח מידי ומשתמש. הכא נמי - דמנח מידי ומשתמש

1.
רב אדא בר אהבה ואביי ורבא ורב אשי נחלקו בהסבר דינו של רב הונא, האם מדובר ביתד שגובהו פחות או יותר משלושה טפחים.

2.
רמב"ם הלכות שבת פרק יד הלכה ט:

עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ארבעה הרי זה רה"י, נעץ בגבהו יתד כל שהוא אפילו אינה גבוהה שלשה הואיל וראוי לתלות ביתד ולהשתמש בו הרי זה ממעטו ונעשה כרמלית, ואין מודדין לו אלא מן היתד ולמעלה, ואפילו מלאהו כולו יתידות הרי זה ממעט גובהו, שהרי תולין באותן היתידות ומשתמשים בהן. +/השגת הראב"ד/ נעץ בגבהו יתד כל שהוא. א"א לא כיון יפה לפירוש השמועה (עירובין עח) כי השמועה בשנעץ על ראש העמוד והוא מפרש מן הצד, ואין שמועתו עולה יפה לפי הגמ' שלנו, וגם לשונו אין יפה לו שהוא אמר אפילו אינו גבוה שלושה טפחים ולדבריו מאי גבוה ארוכה מבעי ליה.+

3.
מגיד משנה הלכות שבת פרק יד הלכה ט:

עמוד בר"ה וכו'. פ' חלון בעירובין דף ע"ח) אמר רב הונא עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו אמר רב אדא בר אהבה ובגבוה ג' אביי ורבא דאמרי תרוויהו אף על פי שאין גבוה ג' מ"ט לא משתמש ליה רב אשי אמר אפי' שגבוה ג' מ"ט אפשר דתלי ביה מידי אמר ליה רב אחא לרב אשי מלאו כולו ביתדות מהו א"ל לא שמיע לך הא דאר"י בור וחוליתה מצטרפין לעשרה אמאי והא לא משתמש ליה אלא מאי אית לך למימר דמנח ביה מידי ומשתמש ה"נ דמנח ביה מידי ומשתמש ע"כ.

ואין דברי רבינו עולין לפי גירסא זו ונראה שהוא גורס במימרא דרב אשי אפי' אין גבוה ג' וזה פירוש השמועה נעץ בו בגבהו ובגבוה ג' כשגבוה היתד מן הקרקע ג' הוא שממעט לפי שהוא רשות בפ"ע שהוא מקום פטור אבל פחות מג' כיון שהוא ברה"ר אינו ממעט אף על פי שאין גבוה ג' ממעט לפי שאין נוח לו להשתמש בעמוד ואין חושבין לו אלא מן היתד ולמעלה. ורב אשי נתן טעם אחר שדין הוא שימעט היתד שהרי בני רה"ר משתמשין בו ותולין בו והרי הוא כאילו קרקע רה"ר מגעת עד שם. מילאו כולו ביתדות מהו לדידך דאמרת דטעמא משום תשמיש בני רה"ר היכא שמילא כולו יתדות אין נוח לתלות בו דבר א"נ שלא מעטו אלא עד שלש בדוקא ואמר לו שממעט לפי שמניח דף ביתדות ומשתמש בו. זהו פירושה לדעת רבינו בדוחק
ולפי גירסת הספרים רב אשי חולק על כולם והלכה כמותו ופירושה בשנעץ ברוחב היתד על גבו וזהו פסק הדין אם נעץ ברחב גבו יתדות בין יתד אחד בין הרבה בין גבוהין שלש בין אינן גבוהין אין ממעטין את רחבו שעדיין ראוי להשתמש בו אם יתד יחידי הוא לתלות בו אי זה דבר אם יתדות הרבה להניח דף עליהם ולהשתמש על גביו עכ"ל רשב"א ז"ל. וזה דעת הראשונים והאחרונים ז"ל:

ה"מגיד משנה" סובר שכנראה לרמב"ם היתה גירסה שונה בדברי רב אשי, והוא זה שאמר "אפילו אינה גבוהה שלושה טפחים", והכלל הוא שהלכה כרב אשי נגד האמוראים שקדמו לו מפני ש"הלכה כבתראי".

4.
ונראה לומר, שגם אם הגירסא שלפנינו היתה לעיני הרמב"ם יתכן שהוא פסק דווקא כאביי ורבא ולא כרב אשי, והסיבה היא, שהגמרא מציינת "אביי ורבא דאמרי תרוייהו", ויתכן שזהו ניסוח מיוחד שניסחו עורכי הגמרא כדי ללמדנו שכך הלכה.

4.1
"עורך הגמרא" היה אמנם בתקופת רב אשי, אלא שה"עורך" הוא בית דינו של רב אשי לעומת החכם רב אשי עצמו שיתכן שאין הלכה כמותו!