סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תמיד הלכה כבית הלל?

עירובין  סח ע"א


אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: מבואה דאית ביה תרי גברי רברבי כרבנן לא ליהוי ביה לא עירוב ולא שיתוף? אמר ליה: מאי נעביד? מר לאו אורחיה, אנא טרידנא בגירסאי, אינהו לא משגחי. ואי אקני להו פיתא בסלא - כיון דאי בעו לה מינאי, ולא אפשר ליתבה נהלייהו - בטיל שיתוף. דתניא: אחד מבני מבוי שביקש יין ושמן ולא נתנו לו, - בטל השתוף. - ונקני להו מר רביעתא דחלא בחביתא! - תניא: אין משתתפין באוצר. - והא תניא: משתתפין! –
אמר רב אושעיא: לא קשיא; הא - בית שמאי, הא - בית הלל. דתנן: המת בבית ולו פתחים הרבה - כולן טמאין, נפתח אחד מהן - הוא טמא וכולן טהורין. חישב להוציאו באחד מהן, או בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה - מציל על כל הפתחים כולן. בית שמאי אומרים: והוא שחישב עד שלא ימות המת. ובית הלל אומרים: ואף משימות המת.

 

יש בפרשנים שסוברים שאביי הוא זה שאמר את "תניא אין משתתפין באוצר".
והגמרא מקשה מברייתא אחרת. למעשה יש כאן סתירה בין שתי ברייתות. ולא מובן הרי יתכן שאביי פוסק כאותה ברייתא ומה בכך שיש ברייתא שונה, הרי זו כמחלוקת תנאים.
רב אושעיא תולה את מחלוקת הברייתות במחלוקת בית שמאי ובית הלל בדין "יש ברירה". ויוצא, שאביי סובר כברייתא הראשונה, וממילא גם כבית שמאי ש"אין ברירה" ולכן קבע ש"אין משתתפים באוצר". ועל כך מעירים הפרשנים כיצד אביי פוסק כבית שמאי!
ולכן יש לומר שמכיון שיש מחלוקת ברייתות שכנראה הן מבוססות על מחלוקת בית הלל ובית שמאי, יוצא אפוא שכבר אצל התנאים לא הוכרע דווקא כבית הלל, ואביי הוא זה שציטט את הברייתא "תניא אין משתתפין באוצר" וכך הוא עצמו סובר גם אם זה כבית שמאי.
וכנראה שהכלל שבית שמאי במקום בית הלל אינה משנה [כלומר, שהלכה תמיד כבית הלל נגד בית שמאי] חל רק במחלוקת נקודתית ביניהם בלבד ולא כאשר תנאים נוספים חולקים בזה. וראה בפרשנים שבאמת תנאים רבים וכן אמוראים רבים נחלקו בעניין "יש ברירה".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר