הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

 ריש לקיש ורבי אפס - סדר הדורות

עירובין  סה ע"ב

ריש לקיש ותלמידי דרבי חנינא איקלעו לההוא פונדק, ולא הוה שוכר והוה משכיר. אמרו: מהו למיגר מיניה? כל היכא דלא מצי מסליק ליה - לא תיבעי לך דלא אגרינא. כי תיבעי - היכא דמצי מסליק ליה, מאי? כיון דמצי מסליק - אגרינא, או דילמא: השתא מיהא הא לא סלקיה! - אמר להן ריש לקיש: נשכור, ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן. אתו שיילו לרבי אפס, אמר להן: יפה עשיתם ששכרתם .

1.
תוספות מסכת עירובין דף סה עמוד ב:

ריש לקיש ותלמידי ר' חנינא - כאן מוכיח כדברי ר"ת דר"ל גברא רבה הוה קודם שבא לפני רבי יוחנן
דהאי עובדא הוה סמוך לפטירתו של רבי כיון דשייליה לרבי אפס
דר' אפס לא חיה אחר רבי אלא שתי שנים ומחצה כדאיתא בכתובות בסוף הנושא (כתובות דף קג:)
וכן משמע בפ' הבע"י (יבמות דף נז.) גבי שמעתא דקהל גרים אקרי קהל.

תוס' מלמדנו כמה עובדות היסטוריות ב"סדר הדורות":

רבי אפס חי שנתיים וחצי אחרי מות "רבי".

תולדותיו של רבי אפס [אטלס עץ חיים ופרוייקט השו"ת]:

אמורא ארץ ישראלי. מראשוני הדור הראשון. בדורו של ר' יהודה הנשיא. מושבו היה בדרום א"י (עירובין ס"ה ע"ב: ירו', תענית פ"ד ה"ב). היה סופרו של ר' יהודה הנשיא (ב"ר ע"ה - ה').
אחר פטירת ר' יהודה הנשיא ישב בראש הישיבה (כתובות ק"ג ע"ב). בענין הלכה מוזכר שמו רק פעם אחת (יומא ס"א ע"א). ריש לקיש פנה אליו בשאלה (עירובין שם). רבי הושעיא מסר משמו (ירו', יומא פ"ה ה"ז). לוי ["לוי"] היה כפוף לו (כתובות שם).

וראה ב"סדר הדורות" שרבי אפס היה מבית דינו של "רבי".

2.
סיפור סוגייתנו היה באותם שנתיים וחצי, כי כנראה בזמן ש"רבי" היה חי לא היה ריש לקיש שואל את רבי אפס. ולא ברור מדוע הנחה זו הכרחית, הרי יתכן שבא לשאול אותו עוד בחיי רבי מסיבה כלשהי, ויותר מזה, אם הוא מילא את מקום "רבי" מדוע הוא היה "בדרום".

3.
בתקופה זו עדיין ריש לקיש לא בא ללמוד אצל רבי יוחנן. ומשמע מסוגייתנו שריש לקיש כבר היה "גברא רבה" [=תלמיד חכם גדול] כיון שתלמידי רבי חנינא שאלו את ריש לקיש את השאלה בסוגייתנו.

4.
ויש לשאול: אם רבי אפס היה מבית מדרשו של "רבי" ומילא את מקומו בראשות הישיבה כיצד זה שדבריו כמעט שלא מוזכרים בש"ס?

4.1
ואולי יש לומר, שהוא היה בין עורכי המשנה כחבר [אולי כראש] בית הדין שקבע את מרכזיות המשנה ואת כללי הפסיקה בה, ובתור שכזה אין לו מעמד מיוחד כחכם פרטי.

5.
שאלה נוספת: האם הוא מוגדר כתנא או כאמורא.

6.
וראה ב"ילקוט ביאורים", עמוד סט, שרבי יוחנן היה רבו של ריש לקיש יותר מאוחר [מאשר שנתים וחצי אחרי פטירת "רבי"], וכן מביא בשם "דורות הראשונים" שרבי אפס חי יותר משנתים וחצי אחרי פטירת "רבי", ולכן יתכן שבאמת ריש לקיש היה קודם תלמידו של רבי יוחנן ורק אחר כך שאל את רבי אפס – הסיפור בסוגייתנו.