הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "תנאי היא"; אמורא חולק על תנא

עירובין  סד ע"א

והרבה דברים למדנו באותה שעה: למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר, ולמדנו: שיכור אל יורה, ולמדנו שדרך מפיגה את היין, ולמדנו שאין מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב. קתני מיהת שלשה מילין! - שאני יין האיטלקי - דמשכר טפי. והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא ששתה רביעית, אבל שתה יותר מרביעית - כל שכן דרך טורדתו ושינה משכרתו! - רכוב שאני. - השתא דאתית להכי - לרמי בר אבא נמי לא קשיא, רכוב שאני. איני? והאמר רב נחמן: מפירין נדרים בין מהלך בין עומד ובין רכוב! - תנאי היא, דאיכא למאן דאמר פותחין בחרטה ואיכא למאן דאמר אין פותחין בחרטה. דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא גברא - +משלי י"ב+ יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא, כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב, אלא שלשון חכמים מרפא. .

1.
הגמרא מקשה על הברייתא [על מה שנלמד ממעשהו של רבן גמליאל] מדברי רב נחמן, ומיישבת [לכאורה] שהמחלוקת בין רבן גמליאל ורב נחמן היא מחלוקת תנאים [ורש"י מפנה למסכת נדרים דף כא עמוד ב].

2.
כיצד האמורא רב נחמן חולק על התנא רבן גמליאל? בהכרח לומר שדברי רב נחמן מבוססים על ברייתא שהיתה ידועה לו, ויתכן שלזה הגמרא מתכוונת באומרה "תנאי היא"! [מכיון שמובא ב"מתיבתא", הערה מו, שבדף שרש"י ציין לא מפורשת מחלוקת כזאת של תנאים!]. יוצא אפוא, שפירוש הביטוי "תנאי היא" הוא: שהמחלוקת בסוגייתנו

3.
יתכן שרבן גמליאל במשנתנו הוא רבן גמליאל בנו של "רבי".אמנם תוס' מסביר כך ברש"י על סוגיה אחרת שמוקשת לסוגייתנו.

3.1
תוספות מסכת עירובין דף סא עמוד ב:

ובקונטרס פירש דההיא רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אבל תימה דבכל מקום רגיל לקרותו או רבן גמליאל בר רבי או רבן גמליאל בנו של ר"י הנשיא
ועוד דלא יתכן דר"מ דהוה קודם רבן גמליאל בר רבי גזר על יינם דרבנן ושבק שחיטה דאורייתא שהוצרך ר"ג ב"ר לגזור עליה

אם נאמר שמדובר ברבן גמליאל בנו של "רבי", הרי יתכן לומר, שמכיון שהוא חי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים רשאי היה רב נחמן לחלוק עליו. אולם אז חייבים לחזור לשיטת רש"י בסוגייתנו שמסביר, שהביטוי "תנאי היא" מוסב על מחלוקת תנאים במסכת נדרים [ראה הערתנו לעיל].