הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "תניא"; "תני רב..."

עירובין  נח ע"א

אמר רבי אסי: אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא. מאי אפסקימא? - אמר רבי אבא: נרגילא. מאי נרגילא? - אמר רבי יעקב: דיקלא דחד נברא.
איכא דאמרי: מאי אפסקימא? רבי אבא אמר: נרגילא, רבי יעקב אמר: דיקלא דחד נברא.
תניא, אמר רבי יהושע בן חנניא: אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל, אבל מה נעשה שהרי אמרה תורה +זכריה ב'+ ובידו חבל מדה. והכתיב +יחזקאל מ+ וביד האיש קנה המדה! - ההוא לתרעי.
תני רב יוסף: שלשה חבלים הם: של מגג, של נצר, ושל פשתן. של מגג לפרה - דתנן: כפתוה בחבל המגג, ונתנוה על גב מערכתה. של נצרים לסוטה - דתנן: ואחר כך מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה.
של פשתן - למדידה. 

1.
הסוגיה דנה באיזה חבל מודדים את התחום של 2000 אמה.

1.1
בתחילה הגמרא הביאה את דינו של רבי אמי [דור שלישי - תלמיד של רבי יוחנן]

1.2
אחר כך מביאה הגמרא ברייתא של "שלשלאות של ברזל"

1.3
אחר כך הגמרא מביאה ברייתא שהביא רב יוסף.

2.
דברי רב יוסף הובאו אחרי רבי אסי מפני שחי מעט אחריו [וזה בסדר], אבל מדוע הגמרא הביאה את הברייתא "באמצע" ולא בראש הדברים? אולי מפני שרצו להסמיך את הברייתא לברייתא שהביא רב יוסף.

3.
מה שברור הוא, שלהלכה לא נפסק כרבי אסי אלא הדבר שנוי במחלוקת:

4.
הרמב"ם פוסק שיש למדוד בחבל של פשתן כמו הברייתא של רב יוסף.

5.
והמאירי נוטה לפסוק דווקא שיש עדיפות ראשונה לחבל של שלשלאות ברזל [ראה "מתיבתא", הערה טז].

6.
ונראה להוסיף הסבר: הרמב"ם מכריע בפשטות לפי הקטע המובא בסוף הסוגיה, כי כנראה לשם כך "עורך הגמרא" שיבץ את דברי רב יוסף בסוף הסוגיה [דומה קצת לכלל של "הלכה כבתראי"], שהרי לכאורה ראוי היה להביא קודם ברייתא פחות "מוסמכת" שמובאת בגמרא עם פתיחה של "תני רב יוסף" ורק אחר כך להביא את הברייתא היותר ידועה שהובאה עם פתיחה של "תניא" [והיה צריך לסדר כך בגלל סדר החשיבות], אלא, שברצון עורך הגמרא להכריע כרב יוסף.

7.
ואילו המאירי יסביר, שבאמת פוסקים כמו הברייתא העיקרית שהובאה בגמרא עם פתיחה של "תניא"!