טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

כפתוה בחבל המגג – סמר חד

"תני רב יוסף: שלשה חבלים הם: של מגג, של נצר, ושל פשתן. של מגג לפרה דתנן: כפתוה בחבל המגג, ונתנוה על גב מערכתה. של נצרים לסוטה דתנן: ואחר כך מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה. של פשתן למדידה" (עירובין, נח ע"א). 

פירוש: תָּנֵי [שנה] רַב יוֹסֵף: שְׁלשָׁה סוגי חֲבָלִים הֵם שדובר בהם בהלכה: חבל שֶׁל מָגָג (מין קנה סוף), חבל שֶׁל נֵצֶר (שעושים מסיבי הדקל) וְחבל שֶׁל פִּשְׁתָּן. ושימושם: חבל שֶׁל מָגָג משתמשים בו בשריפת הפָּרָה האדומה, כפי ששנינו בדרך עשייתה: כְּפָתוּהָ את הפרה בְּחֶבֶל הַמָּגָג, וּנְתָנוּהָ עַל גַּב מַעֲרַכְתָּהּ, העצים הערוכים שם, שישרפוה עליהם לאחר שחיטתה. חבל שֶׁל נְצָרִים משמש לְצורך סוֹטָה. דִּתְנַן [ששנינו במשנה] שלפני שמשקים אותה את המים המאררים (במדבר ו) קורעים את בגדיה, וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא הכהן חֶבֶל הַמִּצְרִי העשוי נצרים וְקוֹשְרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ שלא יפלו בגדיה. חבל שֶׁל פִּשְׁתָּן הוא העשוי לִמְדִידָה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: סמר חד   שם באנגלית:   Spiny Rush   שם מדעי: Juncus acutus

שם נרדף במקורות:  מגג, גמי   


נושא מרכזי: מהו מגג?

לריכוז הנושאים על הגמי/גומא וקישוריות הקש/י כאן.

את חבל המגג אנו פוגשים לראשונה במשנה בפרה (פ"ג מ"ח): "כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה ראשה בדרום ופניה למערב". הערוך (ערך "מגג") מפרש: "... כפתוה בחבל המגג פירוש מין גומא הוא ועושין ממנו חבל דומה לגמי וחשיפה וחלפה". הרמב"ם מפרש: "מגג מין ממיני אלחלף". ה"חלף" מופיע במשנה בכלים (פי"ז מי"ז): "כיוצא בהן מחצלת קנים ושל חלף טהורה וכו'". ברמב"ם (שם) אנו מוצאים: "ושל חלף - שטיח של חלף". רע"ב (שם) מפרש: "חלף - מין עשב הוא ועושים ממנו חלפים ומחצלאות. וקורין לו בערבי חלפא". ז. עמר סבור ש"חלפא" הוא שם קיבוצי לצמחים אחדים ממשפחת הגמאיים והדגניים שמסיביהם קלעו חבלים, כלים ומחצלאות. כראיה לכך שמדובר בשם קיבוצי הוא מצטט את דברי הרמב"ם שפירש ש"מגג" נעשה מ"מין ממיני החלפא". לענ"ד ניתן להוסיף לקבוצת צמחים זו גם מינים ממשפחת הסמריים שגם הם שימשו לקליעה.

בפירוש רש"י בסוגייתנו אנו מוצאים זיהוי ספציפי יותר: "מגג - יונ"ק בלע"ז, לפי שאינה מקבלת טומאה, שיהו כל מעשה פרה בטהרה". הר"ש (פרה, שם): "מגג - מין גומא ועושין ממנו חבל דומה לגמי וכו'". את השם "גמי" מתרגם רש"י באופן עקבי ליונ"ק (jonc). על הפסוק בספר שמות (ב ג'): "ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת וכו'" כתב רש"י: "גמא - גמי בלשון משנה ובלעז יונ"ק. ודבר רך הוא, ועומד בפני רך ובפני קשה". בגמרא בסוכה (טז ע"א) אנו מוצאים: "תניא כוותיה דרבי אמי בר טביומי: מחצלת של שיפא ושל גמי שיריה אף על פי שנפחתו מכשיעורה אין מסככין בהן". רש"י: "ושל גמי - יונ"ק". ד"ר משה קטן (ב"אוצר לעזי רש"י") מתרגם יונ"ק לצמח סוף אולם השם הלטיני jonc הוא שמו של הסוג סמר. הרב קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "מגג") בחר לזהות את יונ"ק כסמר וכתב בנוסף ל – jonc גם Binse שהוא שמו של הסמר בגרמנית.

דברי התוס' (עירובין, נח ע"א) עשויים לרמוז על מעמדו של המגג כחומר גלם: "בחבל המגג - אע"ג דשום חבל אינו מקבל טומאה דבעינן טווי ואריג כדאמר בפ' במה אשה (שבת דף סד.) משום מעלה דפרה בעינן ממין שאין מקבל טומאה". מדוע המגג לא מקבל טומאה? האם משום שגם כאשר משתמשים בו להכנת מחצלות, למשל, אין הן מקבלות טומאה בגלל איכותן הירודה? או אולי משום שצמח זה איננו משמש למטרות נוספות מלבד קליעת חבלים?

סמר חד - צולם בעינות צוקים


 

מקורות עיקריים:

ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהכנה.

לעיון נוסף:

אתר צמח השדה: "סמר חד"
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.