הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "ראשונים" ו"אחרונים"

עירובין  נג ע"א

אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם, 
ושל אחרונים כפתחו של היכל – 
ואנו כמלא נקב מחט סידקית. 
ראשונים - רבי עקיבא, 
אחרונים - רבי אלעזר בן שמוע. 
איכא דאמרי: ראשונים - רבי אלעזר בן שמוע, 
אחרונים - רבי אושעיא בריבי. 
ואנו כמלא נקב מחט סידקית. 
אמר אביי: ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא. 
אמר רבא: ואנן - כי אצבעתא בקירא לסברא, 
אמר רב אשי: אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה. 

אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם,
ושל אחרונים כפתחו של היכל –
ואנו כמלא נקב מחט סידקית.
ראשונים - רבי עקיבא,
אחרונים - רבי אלעזר בן שמוע.
איכא דאמרי: ראשונים - רבי אלעזר בן שמוע,

רבי אלעזר בן שמוע: תלמיד רבי עקיבא ורבו של "רבי".

אחרונים - רבי אושעיא בריבי.

רבו של רבי יוחנן וממילא תלמידו של "רבי"

ואנו כמלא נקב מחט סידקית.
אמר אביי: ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא.
אמר רבא: ואנן - כי אצבעתא בקירא לסברא,
אמר רב אשי: אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה.

שאלה: מדוע מתחילים מרבי עקיבא ולא מ"הלל"
מדוע לא מוזכר "רבי" אלא רבו [רבי אלעזר בן שמוע] ותלמידו [רבי אושעיא]
מדוע לא מוזכרים רב ושמואל ורבי יוחנן.

יתכן לומר: התורה שבעל פה שנמצאת בידינו – המשנה והגמרא - עיקרה היא תורת רבי עקיבא. המעבר בין דורות התנאים לדורות האמוראים בא לידי ביטוי ברבי אלעזר בן שמוע – רבו של רבי יוחנן ורבי אושעיא – תלמידו של רבי יוחנן [ובכוונה לא מוזכר "רבי יוחנן"]. אחר כך – וזה מקובל – מוזכר "אמצע" תקופת האמוראים – אביי ורבא, ומסיים את תקופת האמוראים – רב אשי!