סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

לומר הלכה בשם מי שלא אמרה

עירובין  נא ע"א


רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא. אמר ליה רבה לרב יוסף: תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה, ואמרי לה: תותי דיקלא דפריק מריה מכרגא. (ידע ליה מר) אמר ליה: לא ידענא ליה. אמר ליה: סמוך עלי.
דתניא, רבי יוסי אומר: אם היו שנים, אחד מכיר ואחד שאינו מכיר - זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר, זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני.

ולא היא,
לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה,
משום דרבי יוסי נימוקו עמו.


מוכח מסוגייתנו שרשאי אדם לומר דבר בשם חכם אחר שבאמת לא אמרו [כלומר, אמר דבר שקר!!!] - כדי שהשומעים יקבלו את הדין ממנו. ומאד קשה, הרי כאן מדובר שהדין באמת נאמר בברייתא [בדף הקודם], אלא שלא נאמר על ידי רבי יוסי, ובין כך, שהדין נאמר בברייתא ב"סתם" והרי גם זה מהווה ראיה, ומדוע רבה היה צריך להוסיף את שמו של רבי יוסי!
וכך פוסק ה"מגן אברהם", סימן קנו, סעי"ק ב] ראה ב"מתיבתא", הערה ה כמה פרטים מתי מותר "לשקר" במסירת דברי חכם.
אבל ברוב קטנותי נראה לי שעדיין קשה מאד מאד!!!
ועל כן נראה לו לומר ["חידוש"]: רבה התכוון לומר שיש לו סיבה מיוחדת [ולא פרטה] מדוע הלכה כאותה ברייתא כמו שיש כלל שלרבי יוסי "נימוקו עימו", וגם אצל רבי יוסי לא מדובר תמיד כשנימוקו מפורט ומפורש...

כמו כן ניתן לומר חידוש נוסף ["חידוש"]: משמעות הביטוי "ולא היא" הוא, שכך הלכה, זאת אומרת, שכך הלכה שאפשר לומר שרבי יוסי אמר את הדין גם אם באמת הוא לא אמר.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר