הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "תנא קמא"; "חכמים"

עירובין  מז ע"א

וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע וכו'. רבי יהודה היינו תנא קמא! –
אמר רבא: שמונה על שמונה איכא בינייהו.
תניא נמי הכי: יש לו שמונה על שמונה דברי רבי מאיר. ואמר רבא: מחלוקת להלך, אבל לטלטל - דברי הכל: ארבע אמות - אין, טפי - לא

1.
נחלקו הפרשנים כמי לפסוק, כ"תנא קמא" או כרבי יהודה. ראה הסיכום ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קב.

2.
הפוסקים כתנא קמא מפני שהלכה כדברי המיקל בעירוב [שיש לו שמונה על שמונה ולא ארבע על ארבע].

3.
והפוסקים כרבי יהודה סוברים, מפני שבברייתא מובאת המחלוקת בשם רבי מאיר ורבי יהודה, והכלל הוא שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר [כך הרי נקבע לעיל בשני הדפים האחרונים]. על איזה "תנא קמא" מדובר, ראה ב"מתיבתא", הערה טז.

4.
בכל אופן מהברייתא מוכח, שהתנא קמא הוא רבי מאיר ולכן פוסקים כרבי יהודה, אבל נראה שאפשר על פי זה להסביר גם את הדעה שפוסקת כתנא קמא, מפני ש"רבי" השמיט את שמו של "רבי מאיר" וסתם כ"תנא קמא" כדי לקבוע שהלכה כמותו כי נחשב כ"רבים", ולמעשה זו הכרעה נקודתית של "רבי".

5.
מסוגייתנו גם משמע בפשטות, שלא כל תנא קמא בהכרח הוא "רבי מאיר".
אולם לאור דברינו בפיסקה הקודמת שניתן לומר, שזו עריכה של "רבי", הרי יתכן שבאמת "תנא קמא" הוא רבי מאיר, אבל כדי לקבוע הלכה כמותו "רבי" סתם והחשיבו כרבים [ולפעמים אפילו ניסח במקום "רבי מאיר" את "חכמים"]

6.
וראה שם עוד ב"ילקוט ביאורים", שניתן להסביר את פסיקת הרמב"ם כרבי יהודה נגד חכמים [למרות שהגמרא טענה שמדובר ב"רבי מאיר"] על פי הכללים של "סתם משנה", ובדף ס יש סתם משנה כשיטת רבי יהודה שיש לו ארבע אמות. והכלל הוא שאם יש "מחלוקת" [במשנתנו] ואחר כך "סתם" [המשנה בדף ס] – הלכה כסתם.

7.
דיון דומה לנ"ל יש גם לגבי מחלוקת נוספת בעמוד זה בגמרא בין רבי מאיר ורבי יהודה.

8.
יש גם שאלה לאיזה "תנא קמא" מדובר. יש אומרים שמדובר על תנא קמא במשנה הקודמת.