הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "הלכה כרבי יוסי"; "דברי ראשונים - נקבעה הלכה"
עירובין מא ע"א
תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה, והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח. ולא שהיה תאב לה, אלא להראות לתלמידים הלכה. ורבי יוסי אומר: מתענה ומשלים. אמר להן רבי יוסי: אי אתם מודים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת, שמפסיק מבעוד יום? - אמרו לו: אבל. - אמר להם: מה לי ליכנס בה כשהוא מעונה, מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה? - אמרו לו: אם אמרת לצאת ממנה - שהרי אכל ושתה כל היום כולו, תאמר ליכנס בה כשהוא מעונה - שלא אכל ושתה כל היום כולו. ואמר עולא: הלכה כרבי יוסי. ומי עבדינן כרבי יוסי? ורמינהי: אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים, ואם התחילו - אין מפסיקין, דברי רבן גמליאל. אמר רבי מאיר: אף על פי שאמר רבן גמליאל, אין מפסיקין - מודה היה שאין משלימין, וכן בתשעה באב שחל להיות בערב שבת. ותניא: לאחר פטירתו של (רבן שמעון בן גמליאל) +מסורת הש"ס: [ר' גמליאל]+ נכנס רבי יהושע להפר את דבריו. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל, כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו? יהושע, אין שומעין לך, שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל. ולא היה אדם שערער בדבר כלום. - בדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל, בדורו של רבי יוסי - עבוד כרבי יוסי. - ובדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל? והתניא, אמר רבי אלעזר (בן) +מסורת הש"ס: [ברבי]+ צדוק: אני (הייתי) מבני סנאב בן בנימין. פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת, ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו, מפני שיום טוב שלנו היה. טעמא דיום טוב, הא ערב יום טוב - משלימין! - אמר רבינא: שאני יום טוב של דבריהם, מתוך שמתענין בו שעות - משלימין בו ערביות. שבת, הואיל ואין מתענין בה שעות - אין משלימין בה ערביות..
1.
בגמרא:
תניא, אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה, והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח. ולא שהיה תאב לה, אלא להראות לתלמידים הלכה.
רבי עקיבא עשה פעולה [="מעשה רב"] כדי "להראות לתלמידים" שאין משלימים תענית בערב שבת [ראה ב"מתיבתא", הערה ט, שמי שרוצה רשאי להקדים].
2.
המשך הגמרא:
ורבי יוסי אומר: מתענה ומשלים.
רבי יוסי בדעה שרבי עקיבא סובר "מתענה ומשלים" [ראה פרטים ב"מתיבתא", הערה י].
3.
המשך הגמרא:
אמר להן רבי יוסי: אי אתם מודים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת, שמפסיק מבעוד יום? - אמרו לו: אבל ["אבל" = אמת ונכון]. - אמר להם: מה לי ליכנס בה כשהוא מעונה, מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה? - אמרו לו: אם אמרת לצאת ממנה - שהרי אכל ושתה כל היום כולו, תאמר ליכנס בה כשהוא מעונה - שלא אכל ושתה כל היום כולו.
ואמר עולא: הלכה כרבי יוסי.
עולא פוסק כרבי יוסי.
4.
מתעוררת השאלה, מדוע עולא פוסק במפורש כרבי יוסי הרי יש כלל שהלכה כרבי יוסי נגד רבי יהודה [בהמשך הגמרא בדף מו]?
5.
אלא יש לומר: כאן נקבעה הלכה כרבי יוסי לא רק נגד רבי יהודה בלבד, אלא גם נגד "חכמים" [הברייתא בקטע הקודם בגמרא], ולכן יש להכריע במפורש שהלכה כמותו.
6.
ולפי השיטה שסוברת שבאופן עקרוני הלכה כרבי יוסי גם נגד רבים הרי שכאן יש צורך בפסיקה מפורשת שהלכה כרבי יוסי מפני שהמחלוקת שלו עם רבי יהודה איננה בסברות עצמאיות שלהם ["אליבא דנפשייהו"], אלא הם חלוקים בדעתו של רבי עקיבא [שהיה רבם].
7.
לגבי הלכה כרבי יוסי גם נגד חבריו ראה לדוגמא:
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קנט:
הלכה כרבי יוסי אפילו מחבריו. משמע מגיטין דף סז ע"א) אמר לפניו ר"ש ברבי, מאחר שרבי מאיר וחנינא איש אונו חולקין על רבי יוסי, מה ראה רבי לומר הלכה כרבי יוסי, אמר לו שתוק בני שתוק לא ראית את רבי יוסי שאלמלא ראיתו נימוקו עמו דתניא וכו',
הרי דמטעם נימוקו עמו פסק כרבי יוסי לגבי רבי מאיר וחנניה איש אונו, וכ"כ התוס' סוף תעניות [תענית דף כח. ד"ה אי ר"מ].
8.
אמנם יש להבדיל בין חבריו כשהם שנים בודדים לבין "חבריו" שהם "חכמים" או סתם משנה או סתם ברייתא [יש על כך דיון נרחב ב"יד מלאכי"].
9.
המשך הגמרא:
ומי עבדינן כרבי יוסי?
ויש לשאול על הניסוח הנ"ל: מדוע לא נאמר: וכי הלכה כרבי יוסי? – ראה בהמשך.
10.
המשך הגמרא:
ורמינהי: אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים, ואם התחילו - אין מפסיקין, דברי רבן גמליאל.
אמר רבי מאיר: אף על פי שאמר רבן גמליאל, אין מפסיקין - מודה היה שאין משלימין, וכן בתשעה באב שחל להיות בערב שבת.
כמו שראינו למעלה שנחלקו רבי יהודה ורבי יוסי אודות שיטת רבי עקיבא כך גם כאן רבי מאיר מעיד על שיטתו של רבן גמליאל.
11.
המשך הגמרא:
ותניא: לאחר פטירתו של (רבן שמעון בן גמליאל) +מסורת הש"ס: [ר' גמליאל]+ נכנס רבי יהושע להפר את דבריו.
עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל, כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו? יהושע, אין שומעין לך, שכבר נקבעה הלכה ["נקבעה הלכה"] כרבן גמליאל. ולא היה אדם שערער בדבר כלום. –
בדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל, בדורו של רבי יוסי - עבוד כרבי יוסי. –
ויש להעיר כמה הערות:
11.1
כנראה בגלל שמדובר בתקנה ובגזירה ניתן היה באופן עקרוני לבטל אותו על ידי "הפרה". אולי כי גזירה מתקבלת על ידי הציבור מטעם של נדר ולכן ניתן להפירו!
11.2
הרי רבי יוסי פוסק לפי רבי עקיבא [כי אמר את דברי רבי עקיבא – לפי מה שהסברנו] שאולי הלכה כמותו [כרבי עקיבא] נגד רבן גמליאל!
11.3
רש"י מסכת עירובין דף מא עמוד א:
לבטל את דבריו - ולומר משלימין.
חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל - רואה אני בדין ובדת שצריכין אנו להלך אחד דברי הראשונים.
ולא היה אדם כו' - אלמא אין משלימין.
בדורו של ר' יוסי - דהוה בתר הכי שבקוהו לדרבן גמליאל וקבעו הלכה כר' יוסי דמותר.
נראה שכוונת רש"י להדגיש שלא מבטלים הכרעות שהתקבלו בדורות קודמים. ונראה להוסיף, שכוונתו היא שההלכה הקדומה התקבלה גם על ידי אחרים [ללא ערעור...] ולכן לא ניתן לבטלה, ובהמשך לאמור לעיל בסעיף 11.1: לא ניתן להפר אותם. ולפי זה כלל לא מוכח מכאן שחכמים מאוחרים לא רשאים לפסוק בניגוד לחכמים מוקדמים.
12.
וראה בשולחן ערוך:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן כה:
כב] ואם היה מנהג בעיר להקל, מפני שחכם אחד הורה להם כך, הולכין אחר דעתו. כג] ואם חכם אחר בא לאסור מה שהם מתירין, יט) נהוג בו אסור
12.1
ביאור הגר"א חושן משפט סימן כה ס"ק כג:
[כג] ואם חכם אחר. סוף פ"ג דעירובין בדורו של ר"ג עבוד כר"ג בדורו של ר"י כו':
הגר"א מוכיח מסוגייתנו [בקטע הבא] שחכם מאוחר רשאי לאסור מה שהותר בדור מוקדם – מסוגייתנו.
13.
ואולי אפשר לסייג ולומר, שבסוגייתנו מדובר רק ב"איסור והיתר" - בדיני תענית. וכיצד הגר"א מקשר את סוגייתנו לדין הנזכר בשולחן עורך הנ"ל.
13.1
כמו כן, הרי בסוגייתנו מדובר שבין התקופה של רבן גמליאל לבין התקופה של רבי יוסי חכמי ישראל קיבלו את דעתו של רבן גמליאל.
14.
ואולי ניתן להבין את הגר"א אם נאמר שהגירסא בסוגייתנו היא רבן שמעון בן גמליאל [ראה לעיל בקטע הגמרא שמצוטט מ"פרוייקט השו"ת"] ולא רבן גמליאל [וראה ב"מתיבתא", "הגהות וציונים", א, וב"דקדוקי סופרים" ושם, בהערה ג], וממילא מדובר ברשב"ג זה שהיה רבו ואביו של "רבי" ובן דורו של "רבי יוסי" [שגם הוא היה רבו של "רבי"]!
15.
כמו כן מוכח מסוגייתנו שהלכה כרבן גמליאל נגד רבי יהושע [ראה בספר "אוצר בלום" הרב מינצברג פנחס, עמוד לט].
ובדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל? והתניא, אמר רבי אלעזר (בן) +מסורת הש"ס: [ברבי]+ צדוק: אני (הייתי) מבני סנאב בן בנימין. פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת, ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו, מפני שיום טוב שלנו היה. טעמא דיום טוב, הא ערב יום טוב - משלימין! - אמר רבינא: שאני יום טוב של דבריהם, מתוך שמתענין בו שעות - משלימין בו ערביות. שבת, הואיל ואין מתענין בה שעות - אין משלימין בה ערביות.
