הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב ותלמיד

עירובין  לט ע"א

גופא, אמר רב יהודה: עירב ברגליו ביום ראשון - מערב ברגליו בשני, עירב בפת ביום ראשון - מערב בפת ביום שני. עירב בפת בראשון - מערב ברגליו בשני, עירב ברגליו בראשון - אין מערב בפת בשני, שאין מערבין בתחילה בפת. עירב בפת ביום ראשון - מערב בפת ביום שני. אמר שמואל: ובאותה הפת. אמר רב אשי: דיקא נמי מתניתין, דקתני: כיצד הוא עושה? מוליכו בראשון, ומחשיך עליו ונוטלו - ובא לו. בשני מחשיך עליו ואוכלו, ובא לו. - ורבנן - דילמא התם עצה טובה קא משמע לן. . 

 

1.
שואלים הפרשנים כיצד יתכן ששמואל מסביר את דברי תלמידו –רב יהודה.

2.
תוספות מסכת עירובין דף לח עמוד ב:

הא קא מכין מיו"ט לשבת - וא"ת אמאי לא פריך לרב יהודה גופיה ממלתיה דנפשיה דע"כ אית ליה הכנה מדקאמר אין מערבין תחילה בפת והא קאמר עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני
וי"ל דהא דקאמר מערב ברגליו ביום שני ברייתא דלעיל קתני לה דפליגי בה רבי יהודה ורשב"ג
והא דקא מייתי מלתיה דרב יהודה לפי שלא היתה ידוע להם
תדע דלקמן קאמר אמלתא דרב יהודה אמר שמואל ובאותו הפת
והיכי מפרש שמואל מלתיה דרב יהודה שהיה תלמידו אלא ודאי רב יהודה ברייתא קתני.

מתוס' נלמד שכעיקרון רב לא מסביר את דברי תלמידו, למרות שכך ניתן היה ליישב בפשיטות.

2.1
אולם הסבר תוס' הוא חשוב: דברי רב יהודה הם למעשה ציטוט של ברייתא!

2.2
אולי בדרך זו ניתן ליישב בכל מקום שדברי אמורא מוקדם מוסבים על דברי אמורא מאוחר, ונאמר שדברי הרב המאוחר הם דברי ברייתא שהיו קודמים לרב שמוזכר מוקדם.