סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "הא דידיה"; "חמשה זקנים"

עירובין  לו ע"א


קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי! - אמר רב הונא בר חיננא: שאני טומאה, הואיל ויש לה עיקר מן התורה. - שבת נמי דאורייתא היא! - קסבר רבי יוסי: תחומין דרבנן. 
ואיבעית אימא:
הא דידיה, הא דרביה
דיקא נמי, דקתני: אמר רבי יוסי אבטולמוס
העיד משום חמשה זקנים שספק עירוב כשר - שמע מיניה.

על הסתירה בין שני דברי רבי יוסי – במשנתנו ובברייתא – הגמרא עונה באחת האפשרויות שהלכה אחת היא של רבו [זו שבמשנה שמקילה בספק עירוב] והלכה אחרת היא שלו עצמו [זו שבברייתא שדן לחומרא בספק טומאה].
הגמרא מדייקת מסגנון משנתנו, שמדובר בהלכה שנאמרה על ידי רבו של רבי יוסי ולא על ידי רבי יוסי עצמו, וההוכחה היא מלשון "אבוטולמוס העיד...", זאת אומרת, שאבטולמוס [שלפי סוגייתנו היה רבו של רבי יוסי] הוא זה שהעיד מחמשה זקנים שספק עירוב כשר, ומשמע שרבי יוסי עצמו לא מקבל זאת. [ראה גם דבר דומה בדף הקודם]
עדיין לא ברור לי כיצד מוכח שרבי יוסי לא סובר כרבו. אולי דווקא רבי יוסי כן סובר כאבטולמוס, אלא שאבטולמוס עצמו לא סובר כאותם חמשה זקנים.

הליכות עולם שער חמישי פרק ג:

ה. עדות הלכה היא. כגון העיד רבי חנינא בן אנטיגנוס בפרק קמא דחולין וכיוצא בו בהרבה מקומות.
ויש מי שאומר דדוקא עדות דלבתר מחלוקת אבל עדות גרידא לא. וכן כל באמת אמרו הלכה היא:

לפי ה"הליכות עולם" הלכה שמתחילה בביטוי "העיד" נפסקה להלכה. לפי זה משמע שהלכה היא כחמשה זקנים [ולא כרבי יוסי בברייתא] וגם לפי הדעה הנוספת ב"יד מלאכי" נראה, שכנראה הזקנים אמרו את דבריהם לאור מחלוקת בעניין [כבסוגייתנו], ולכן הלכה כמותם. לפי כל הנ"ל יוצא, שאין הלכה כרבי יוסי [בברייתא] אלא כאבטולמוס [או כחמשה זקנים] במשנתנו !!!

אבל לאחר עיון נראה לי לומר [חידוש]:
אם נבדוק בש"ס נמצא ש"אבטולמוס" [שם עצמאי בלי שם בנו או שם רבו - "בן..."] מופיע בש"ס רק עוד פעמיים וגם שם מדובר שרבי יוסי אמר שאבטולמוס העיד משום חמשה זקנים...
מיהם חמשת הזקנים?
בש"ס מוזכרים חמשה זקנים רק בהקשר הבא [פעמיים]:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יד עמוד א:

מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם. וסמך שם חמשה זקנים, ואלו הן: רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבי יוסי, ורבי אלעזר בן שמוע. רב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה. ...

וקשה מאד : אם מדובר שחמשת הזקנים בסוגייתנו הם אלה המוזכרים שם הרי שביניהם מוזכר גם רבי יוסי עצמו, ויוצא שאבטולמוס אמר את ההלכה משום רבי יוסי עצמו, וכיצד יתכן שבסוגייתנו רבי יוסי אמר שאבטולמוס אמר משמו של רבי יוסי עצמו ?

ואולי יש לומר כך: אבטולמוס היה תלמידו-חברו של רבי יוסי [ולא רבו. וממילא שלא כרש"י שמסביר שאבטולמוס היה רבו של רבי יוסי], ואבטולמוס העיד בשם "חמשה זקנים". הכוונה היא שכל חבריו של רבי יוסי כך אמרו [את הדין שבמשנתנו]. ורבי יוסי עצמו לא שמע ישירות מהם, והוא באמת חולק עליהם בברייתא – על חבריו, ומה שהגמרא אומרת "הא דידיה הא דרביה" הכוונה שמדובר בביטוי שמשמעותו, שהוא אמר דברים בשם אחרים [כפי שהסברתי כאן – שהיו אלה חבריו]. נמצא שיש כאן שני עקרונות: 1. "חמשה זקנים" הכוונה היא לרוב הקבוצה המנויה לעיל שהיו תלמידי רבי עקיבא, והעיקרון השני: הביטוי "הא דרביה" אין הכוונה בהכרח שמדובר ממש ב"רביה" - רבו שלו, אלא בכאלה שלכאורה הלכה צריכה להיות כמותם – רוב החכמים מבין חמשת הזקנים שחלקו על אחד מהם – רבי יוסי !



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר