הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: רבי ורשב"ג; הלכה כרבי מחברו

עירובין  לב ע"א

אמר רב ששת: מנא אמינא לה - דתניא: האומר לחבירו צא ולקט לך תאנים מתאנתי - אוכל מהן עראי, ומעשרן ודאי. מלא לך כלכלה זה תאנים מתאנתי - אוכל מהן עראי, ומעשרן דמאי. במה דברים אמורים - בעם הארץ, אבל בחבר - אוכל ואינו צריך לעשר, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: במה דברים אמורים - בעם הארץ, אבל בחבר - אינו אוכל עד שיעשר, לפי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף. אמר רבי: נראין דברי מדברי אבא, מוטב שיחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף, ולא יאכילו לעמי הארץ טבלים, עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר נחשדו, ומר סבר לא נחשדו. אבל כולי עלמא - חזקה שליח עושה שליחותו. - ורב נחמן: התם כדרב חנינא חוזאה, דאמר רב חנינא חוזאה: חזקה הוא על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו..

1.
"רבי" חולק על רבו ואביו - רשב"ג, ו"רבי" עצמו קובע שהלכה כדברי עצמו נגד אביו – רשב"ג. ראה ב"מתיבתא", הערה ל, שרבי חולק על אביו ואף קובע שהלכה כמותו ואין בזה איסור שעבר על מצות כבוד אביו ורבו, מפני שלא אמר זאת בפניו, וכן, רשאי לחלוק עליו אם יש לו הוכחות לשיטתו.

2.
ונראה להוסיף: יש כלל ש"הלכה כרבי מחברו". אם נאמר שכלל זה תקף גם בברייתא הרי ששייך לסוגייתנו, אבל אולי יש חריג אחד לכלל זה, שכשהחולק על "רבי" זהו אביו - רשב"ג, ולכן "רבי" היה צריך להכריע בסוגייתנו באופן ספציפי ומיוחד שהלכה כרבי גם נגד רשב"ג, ומשמע שבדרך כלל ובאופן סתמי, הרי שאין הלכה כרבי מרבו ואביו - רשב"ג.