סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "תניא דמסייע לך"

עירובין  כ ע"א


בעא מיניה אביי מרבה: חצר שראשה נכנס לבין הפסין, מהו לטלטל מתוכה לבין הפסין, ומבין הפסין לתוכה? - אמר ליה: מותר. - שתים מאי? - אמר ליה: אסור.
אמר רב הונא: שתים אסורין, ואפילו עירבו, גזירה שמא יאמרו עירוב מועיל לבין הפסין. רבא אמר: עירבו מותר.

אמר ליה אביי לרבא, תניא דמסייע לך: חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסין - מותר לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה, אבל שתים - אסור. במה דברים אמורים - שלא עירבו, אבל עירבו - מותרין.
לימא תיהוי תיובתא דרב הונא! - אמר לך רב הונא: התם דהדרן וערבן.

 

בפשטות משמע בסוגיה, שרב הונא מסכים לדינו של רבה. אלא שרב הונא מרחיב את דינו של רבה, שאפילו עירבו יהיה אסור, ובזה רבא חולק עליו [על רב הונא]. ואביי מביא סיוע לרבא, והגמרא אומרת, שאמנם רב הונא יכול להסביר את הברייתא גם לשיטתו.

רמב"ם הלכות שבת פרק יז הלכה לד:

חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסין מותר לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה, היו שתי חצירות אסורין עד שיערבו, יבשו המים בשבת אסור לטלטל בין הפסין שלא נחשבו מחיצה לטלטל בתוכן אלא משום המים, באו לו מים בשבת מותר לטלטל ביניהן, שכל מחיצה שנעשית בשבת שמה מחיצה, מבוי שניטלה קורתו או לחיו בשבת אסור י לטלטל בו אף על פי שנפרץ לכרמלית.

מגיד משנה הלכות שבת פרק יז הלכה לד:

[לד] חצר שראשה אחד וכו'. ברייתא שם (כ') חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסים מותר לטלטל מתוכה לבין הפסים ומבין הפסים לתוכה ושתים אסורות ואם עירבו מותרות ואף על גב דרב הונא עביד בה אוקימתא רבינו ז"ל פסק כרבה דפליג עליה וכפשט הברייתא:

מה"מגיד משנה" משמע, שפסק הרמב"ם מבוסס על כך, שהלכה כרבה שחולק על רב הונא. והוא מסביר שאמנם רב הונא יישב את הקושיה עליו מהברייתא, אבל מכיון שפשט הברייאת שלא כמותו לכן הלכה כרבה. וצריך לומר שלרמב"ם היתה גירסא של "רבה" הבמרום "רבא" [ואם באמת היה מדובר ברבא יתכן שהרמב"ם כן היה פוסק כרבא מפני שהוא "בתראי".
בכל זאת עדיין יש להקשות קושי עקרוני, הרי בכל הש"ס אנו רואים שיש אוקימתות במשנה ובברייתא שמתקבלים להלכה, ומדוע כאן הרמב"ם לא מקבל זאת. ויתכן לומר, שמפני שאביי אמר לרבה "תניא דמסייע לך", משמע שכך סובר אביי עצמו, ולמרות שרב הונא יכול לתרץ את הקושיה עליו - ולא רב הונא מיישב בעצמו כי לא חי בתקופת אביי, אלא סתמא דגמרא אומרת "אמר לך רב הונא", הרי שאביי עומד בדעתו והלכה כמותו כי הוא "בתראי".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר