סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "תנינא"; "לא שמיעא ליה"

עירובין  יט ע"א-ע"ב


אחת נכנסת ואחת יוצאת. תנא: רבקה נכנסת ורבקה יוצאת.
תנו רבנן: כמה ראשה ורובה של פרה - שתי אמות. וכמה עוביה של פרה - אמה ושני שלישי אמה,
שהן כעשר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: כשלש עשרה אמה וכארבע עשרה אמה. כעשר? הא עשר הויין! - משום דבעי למיתנא סיפא כשלש עשרה, כשלש עשרה טפי הויין, משום דבעי למתני כארבע עשרה - וכארבע עשרה הא לא הויא! –
אמר רב פפא: יתירות על שלש עשרה, ואינן מגיעות לארבע עשרה. אמר רב פפא: בבור שמונה דכולי עלמא לא פליגי דלא בעינן פשוטין, בבור שתים עשרה - דכולי עלמא לא פליגי דבעינן פשוטין. כי פליגי - משמונה עד שתים עשרה. לרבי מאיר בעינן פשוטין, לרבי יהודה לא בעינן פשוטין.
ורב פפא מאי קא משמע לן? תנינא! - רב פפא ברייתא לא שמיע ליה, וקא משמע לן כברייתא

 

רש"י מסכת עירובין דף יט עמוד ב:

תנינא - לדרב פפא במתניתין, דקתני לר' מאיר ששה בקר, ולר' יהודה שמונה בקר, וממילא שמעינן דר' מאיר שרי בהבדלת עשר, ור' יהודה שרי בהבדלת שלש עשרה אמה ושליש, וכי קבעי ר' מאיר פשוטין - ביותר מעשר קאמר.

רש"י מסביר שהגמרא מקשה שדברי רב פפא נשנו במשנה עצמה שכתוב לרבי מאיר ששה בקר ולרבי יהודה שמונה בקר וממילא יודעים שרבי מאיר מתיר בהבדלת עשר ורבי יהודה מתיר בהבדלת שלוש עשרה ושליש ורבי מאיר מצריך פשוטין ביותר מעשר.

והריטב"א לא גורס "תנינא", אלא "פשיטא" במקום "תנינא". ומבאר שקושית הגמרא היא, שדברי רב פפא כבר נלמדו מתוך דין הברייתא.

ב"דברי סופרים", מסביר, ששיטת רש"י היא, שלא שואלים קושיית "תנינא" על אמורא מדברי בייתא, כי אולי האמורא לא הכיר את הברייתא [ונראה לי: אולי בתרוץ הגמרא כאן זהו המקור לשיטתו, אבל רש"י כאן מסביר שהקושיה היא מדברי המשנה!], וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד סג, בהערה יז, שהקושיה היא מצירוף דברי הברייתא לדברי המשנה.

וכן מובא [שם, הערה טז], ששיטת רש"י היא, שקושיית "פשיטא" היא רק כשהקושיה היא מצד עצמו – מסברא – ולא מצד שהדין כבר נשנה במקום אחר, אז הניסוח הוא "תנינא חדא זימנא".

המשך דברי רש"י:

רב פפא הך ברייתא - דתנא שיעורא דעובי הפרות לא שמיע ליה, ובמתניתין לא פריש להו, ואתא רב פפא לפרושי לך מתניתין דשיעורא דר' מאיר עשר אמות, ודר' יהודה שלש עשרה אמה ושליש, והסכים רב פפא מדעתו למה ששנינו בברייתא דראשה ורובה שתי אמות ועוביה אמה ושני שלישי אמה.

רב פפא לא הכיר את הברייתא, ולכן הוא הסביר את המשנה כפי שהברייתא הסבירה, [וראה בתוס', שמה שרב פפא עצמו הסביר את הברייתא היה אחרי שכבר למד אותה].



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר